יום שבת, 22 בפברואר 2014

מחנות וגטאות טרנסניסטריה

מפת המחנות והגטאות
מאה ושלושים מחנות וגטאות הוקמו בטרנסניסטריה. חלקם  ידועים רובם קטנים ונידחים ומקומם הולך ונשכח. מרבית הניצולים כבר עברו מהעולם. חלון ההזדמנויות לקבלת מידע מהניצולים הולך ונסגר.
תלמידות האולפנה הצטרפו למיזם של ארגון יהודי בוקובינה המתעד את אשר אירע בהם. התלמידות כחלק מעבודת חקר בהיסטוריה לומדות אודות חיי יהודי בוקובינה לפני המלחמה ואת הגרוש לטרנסניסטריה. חוקרות וממפות את המחנות בעברית ובאנגלית על מפת 'גוגל ארץ' אינטראקטיבית שתוצג במוזיאון החדש של יהודי רומניה המוקם בראש פנה.  המפה תוקרן על מסך מגע ענק והמבקרים במוזיאון יוכלו 'לנגוע' במסך, להתקרב, לצפות בסרטונים, לקרוא על רקע צילום לוויין עכשווי את כל הידוע על כל מחנה וגטו ובמידת האפשר לצפות בתקציר ראיון וידאו עם אחד מהניצולים. התלמידות העוסקות בחקר מתוגמלות בציון מגן לבחינת הבגרות בהיסטוריה.

עבודות לדוגמה
צ'יצ'לניק - עיירת נפה במחוז ויניצה Vinnitsa, ברה"מ/אוקראינה
נמרץ' - כפר במחוז מוגילב, נפת קופייגורוד, 8 ק"מ מלוצ'ינץ בדרך בינה לבין וינדיצ'ן.
קראסנויה - עיירה במחוז מוגילב ( Moghilev ),סמוך לתחנת הרכבת ירושינקה ( Ierusinca)
 
טרנסניסטריה הוא איזור במערב אוקראינה, בין הנהר בוג במזרח ובין הנהר דניסטר במערב, בין חוף הים השחור בדרום ובין קו מצפון לעיר מוהילב פודולסקי. השם טרנסניסטריה הוא הגדרה גיאוגרפית מלאכותית שנוצרה במלחמת-העולם השנייה, ומתייחס לאותו חלק של אוקראינה שהיטלר מסר לרומניה בתמורה על השתתפותה במלחמה בברית-המועצות.
שטחה של טרנסניסטריה נכבש בידי הגרמנים והרומנים בקיץ 1941. לפני המלחמה ישבו בשטח כ-300,000 יהודים. עשרות אלפים מהם נרצחו בידי איינזצגרופה D בפיקודו של אוטו אולנדורף, ובידי צבאות גרמניה ורומניה. אחרי כיבושה היתה טרנסניסטריה למקום ריכוז ליהודי בסרביה, בוקובינה וצפון מולדובה (כלומר, אותו חלק של מולדוויה שנשאר בידי רומניה), שהשלטונות הרומניים גירשום בפקודתו הישירה של יון אנטונסקו.
הגירושים החלו ב-15 בספטמבר 1941 ונמשכו, בהפסקות, עד סתיו 1942. רוב הניצולים ממעשי הטבח שנערכו בבסרביה ובבוקובינה גורשו לטרנסניסטריה עד סוף 1941. בגל הראשון ההוא היו, לפי הרישומים של הז'נדרמים והצבא הרומני, 118,847 יהודים. בקיץ 1942 חודשו הגירושים וכ-5,000 יהודים, רובם מן העיר צ'רנוביץ, הועברו מעבר לנהר הדניסטר. גורשו גם מאות רבות של אסירים מדיניים, יהודים ואחרים, שהיו חשודים באהדה לקומוניסטים, וכן יהודים שהתחמקו ממילוי ההוראות בנוגע לעבודת הכפייה, חלקם עם בני משפחותיהם. נראה שהמספר הכולל של המגורשים הסתכם ב-150,000 אף שלפי מקורות גרמניים המספר הוא 185,000.