עבודות שורשים תשע"ד

סבא שמואל

סבא שמואל (שנקרא גם מילק), נולד בקרקוב שבפולין ברחוב דיטלה (דייאטלובסקה) בנובמבר שנת 1937 להורים זלמן יקותיאל ושרה אייזנברג.

דיתלה 44, קרקוב
הבית בו גר סבא לפני המלחמה

כשהיה בן שנתיים, ב- 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה. בפרוץ המלחמה ברח אביו למזרח פולין. מילק ואמו נשארו בקרקוב עם כל המשפחה המורחבת שגרה שם. זלמן עשה מאמצים רבים כדי לחזור אל משפחתו בקרקוב, אך בדרכו חזרה נתפס ונורה על ידי הגרמנים. באותה העת שרה התגוררה עם מילק (סבא), וכל קרובי המשפחה סייעו לה ככל האפשר. לפני המלחמה זלמן ושרה ניהלו בית מסחר למוצרי בד. בשבועות הראשונים של הכיבוש יצא הצו על סגירת בתי העסק היהודיים ומסירתם לידי הגרמנים. בני המשפחה עשו מאמצים רבים, ותוך סיכון רב הצליחו להוציא בהחבא, דרך הדלת האחורית, את גלילי הלבד שעוד היו בחנות הסגורה, שדלתה הקדמית נחתמה על ידי השלטונות. אותם גלילים היו אחר כך מקור הכנסה בלתי מבוטל לשרה. רומק ושלום בני הדודים של סבא, (פיצ'ה אימם הייתה אחות של שרה) בלוויית אחד מקרובי המשפחה המבוגרים, היו מתגנבים אל בית המסחר בשעות הבוקר המוקדמות, ותוך סיכון חייהם סוחבים משם את גלילי הלבד.

קרא עוד....

My great-grandfather , Solomon ( Solly ) Shippel ( Zaida to his grandchildren and great grandchildren ) was born on January 5, 1917. He was born in a small town on the outskirts of Johannesburg , South Africa. He was born to Ella Michla from Ponovesh and Itze Bera Shippel , originally from Pumpyan in Lithuania, both parents immigrated South Africa in the first part of the 20th century and were married there .

Zaida came from a loving and comfortable home. Although there was not a lot of money his father was a kosher butcher and always made aliving. His mother was a womderful seamstress who made clothes for the whole family. He was the eldest of two brothers , Sandy , Hymie and later a sister Edna . Zaida went to the local school in Witbank More...

מי זה יצחק קופ

\יצחק קופ
איציק דור 5 בארץ ודורותיו כ-150 שנה בארץ.

או איך שכולם קוראים לו איציק, נולד ב-19 בדצמבר 1929 התר"צ, בעיר העתיקה שבירושלים.על איציק סיפורים רבים , ואין סוף למספרם . ולכן תוכלו לעיין רק בתקציר קטן מחייו.עד היום , מתראיין איציק בעיתונות , בטלויזיה ובמקומות רבים שונים , ומגיע למוסדות חינוך כדי לספר על חייו.
קרא עוד...

מחנות וגטאות טרנסניסטריה

מאה ושלושים מחנות וגטאות הוקמו בטרנסניסטריה. חלקם  ידועים רובם קטנים ונידחים ומקומם הולך ונשכח. מרבית הניצולים כבר עברו מהעולם. חלון ההזדמנויות לקבלת מידע מהניצולים הולך ונסגר.

תלמידות האולפנה הצטרפו למיזם של ארגון יהודי בוקובינה המתעד את אשר אירע בהם. התלמידות כחלק מעבודת חקר בהיסטוריה לומדות אודות חיי יהודי בוקובינה לפני המלחמה ואת הגרוש לטרנסניסטריה. חוקרות וממפות את המחנות בעברית ובאנגלית על מפת 'גוגל ארץ' אינטראקטיבית שתוצג במוזיאון החדש של יהודי רומניה המוקם בראש פנה.  המפה תוקרן על מסך מגע ענק והמבקרים במוזיאון יוכלו 'לנגוע' במסך, להתקרב, לצפות בסרטונים, לקרוא על רקע צילום לוויין עכשווי את כל הידוע על כל מחנה וגטו ובמידת האפשר לצפות בתקציר ראיון וידאו עם אחד מהניצולים. התלמידות העוסקות בחקר מתוגמלות בציון מגן לבחינת הבגרות בהיסטוריה.

View מחנות וגטאות טרנסניסטריה in a larger map


עבודות לדוגמא
נמרץ' - חקרו: עירית ועדי מאולפנת צביה בהרצליה
צ'יצ'לניק - הקלידו מתוך פנקס הקהילות וחקרו: אשלי א. ונעה ק. אולפנת צביה הרצליה
קרנאסובקה - חוקרת: אסנת ב. - אולפנת צביה הרצליה
קזצ'יובקה - חקרה: אלמוג א. אולפנת צביה הרצליה
סליווינה - חקרו: עוזרי ת. ו בראונר ד. אולפנת צביה הרצליה
צ'טוורטינובקה - חוקרות: שרם ת. ועזר ע. מכיתה יא אולפנת צביה הרצליה

מתחברים לזכרם

מתחברים לזכרם - ביוזמה משותפת של הנהלת החינוך הדתי, משרד הביטחון ו"יד לבנים" ומתוך הערכה ללוחמי ישראל שנפלו במערכה על הגנת הארץ תאמצנה תלמידות אולפנת צביה בהרצליה, את אחת הדמויות מתוך הלוחמים שנפלו במלחמות ישראל בהגנה על המים בצפון הכנרת, מהנופלים במלחמת יום הכיפורים או עם נופל מבני משפחות תלמידות אולפנת צביה בהרצליה, . על פי התוכנית תבחר כל כיתה בדמות אחת, עליה ילמדו, ומתוך הכרות עם הדמות התלמידות תכרנה את הרקע לאותה מערכה, את החייל שבו שירת הלוחם, את תולדותיו ואולי גם את משפחתו וכו'. כתוצאה מתוכנית זו תקבלנה התלמידות משמעות עמוקה יותר לנושא אהבת הארץ, האמונה בצדקת הדרך והמסירות למענה. כל תלמידה המשתתפת בתוכנית זו תקבל סיכת הערכה מיוחדת מטעם משרד הביטחון אותה תוכל לענוד בכל עת שתחפוץ.
מתחברים לזכרם...

שורשים תשע"ד

עדן ח-3 http://edenehfamilyproject.blogspot.co.il/

מחנות וגטאות טרנסניסטריה

מפת המחנות והגטאות

מאה ושלושים מחנות וגטאות הוקמו בטרנסניסטריה. חלקם  ידועים רובם קטנים ונידחים ומקומם הולך ונשכח. מרבית הניצולים כבר עברו מהעולם. חלון ההזדמנויות לקבלת מידע מהניצולים הולך ונסגר.

תלמידות האולפנה הצטרפו למיזם של ארגון יהודי בוקובינה המתעד את אשר אירע בהם. התלמידות כחלק מעבודת חקר בהיסטוריה לומדות אודות חיי יהודי בוקובינה לפני המלחמה ואת הגרוש לטרנסניסטריה. חוקרות וממפות את המחנות בעברית ובאנגלית על מפת 'גוגל ארץ' אינטראקטיבית שתוצג במוזיאון החדש של יהודי רומניה המוקם בראש פנה.  המפה תוקרן על מסך מגע ענק והמבקרים במוזיאון יוכלו 'לנגוע' במסך, להתקרב, לצפות בסרטונים, לקרוא על רקע צילום לוויין עכשווי את כל הידוע על כל מחנה וגטו ובמידת האפשר לצפות בתקציר ראיון וידאו עם אחד מהניצולים. התלמידות העוסקות בחקר מתוגמלות בציון מגן לבחינת הבגרות בהיסטוריה.

עבודות לדוגמה

צ'יצ'לניק - עיירת נפה במחוז ויניצה Vinnitsa, ברה"מ/אוקראינה

נמרץ' - כפר במחוז מוגילב, נפת קופייגורוד, 8 ק"מ מלוצ'ינץ בדרך בינה לבין וינדיצ'ן.
קראסנויה - עיירה במחוז מוגילב ( Moghilev ),סמוך לתחנת הרכבת ירושינקה ( Ierusinca)

 

טרנסניסטריה הוא איזור במערב אוקראינה, בין הנהר בוג במזרח ובין הנהר דניסטר במערב, בין חוף הים השחור בדרום ובין קו מצפון לעיר מוהילב פודולסקי. השם טרנסניסטריה הוא הגדרה גיאוגרפית מלאכותית שנוצרה במלחמת-העולם השנייה, ומתייחס לאותו חלק של אוקראינה שהיטלר מסר לרומניה בתמורה על השתתפותה במלחמה בברית-המועצות.

שטחה של טרנסניסטריה נכבש בידי הגרמנים והרומנים בקיץ 1941. לפני המלחמה ישבו בשטח כ-300,000 יהודים. עשרות אלפים מהם נרצחו בידי איינזצגרופה D בפיקודו של אוטו אולנדורף, ובידי צבאות גרמניה ורומניה. אחרי כיבושה היתה טרנסניסטריה למקום ריכוז ליהודי בסרביה, בוקובינה וצפון מולדובה (כלומר, אותו חלק של מולדוויה שנשאר בידי רומניה), שהשלטונות הרומניים גירשום בפקודתו הישירה של יון אנטונסקו.

הגירושים החלו ב-15 בספטמבר 1941 ונמשכו, בהפסקות, עד סתיו 1942. רוב הניצולים ממעשי הטבח שנערכו בבסרביה ובבוקובינה גורשו לטרנסניסטריה עד סוף 1941. בגל הראשון ההוא היו, לפי הרישומים של הז'נדרמים והצבא הרומני, 118,847 יהודים. בקיץ 1942 חודשו הגירושים וכ-5,000 יהודים, רובם מן העיר צ'רנוביץ, הועברו מעבר לנהר הדניסטר. גורשו גם מאות רבות של אסירים מדיניים, יהודים ואחרים, שהיו חשודים באהדה לקומוניסטים, וכן יהודים שהתחמקו ממילוי ההוראות בנוגע לעבודת הכפייה, חלקם עם בני משפחותיהם. נראה שהמספר הכולל של המגורשים הסתכם ב-150,000 אף שלפי מקורות גרמניים המספר הוא 185,000.