ראשיתו של הישוב היהודי
כפר במרחק של כ- 7 ק"מ מצפון מזרח לעיר המחוז סיגט. היהודים הראשונים הגיעו לקרעטשענוף בתחילת המאה ה18, מס' המשפחות היה זעום. העשירים מביניהם שילמו דמי חכירה בסך 60-65 פלורין, העניים לא שילמו אלא עבדו אצל העשירים. כל יהודי הכפר התפרנסו מבישול משקאות חריפים ומרוכלות. רבנים
הרב הראשון בקרעטשענוף היה ר' יוסף יואל דייטש. המקור היחיד לעובדת רבנותו בקרעטשענוף היא תשובת גיסו ר' יואל אשכנזי אמנם ישב על כס הרבנות בקרעטשענוף, היה זה זמן קצר ביותר. שכן בשנים 1832-1839 כהן כדיין בעיר טארנאפאל. בשנים תר"ה- תר"ו ואלך כהן כרב במאניסטרישץ שבגליציה. בסוף ימיו היה רב בחאדרוב, שם נפטר. ר' יוסף יואל דייטש היה חתנו של ר' משה דוד אשכנזי רבה של טאלטשווא, שעלה לצפת ונפטר שם בשנת 1856. ר' יוסף יואל דייטש היה ידוע כאחד מחריפי הרבנים בדורו וכפוסק הלכה מובהק. הותיר אחריו חיבורים רבים, אך חיבור אחד בלבד נדפס לאחר פטירתו:"ספר שאלות ותשובות יד יוסף" תשובות רבות נכתבו אליו על-ידי חכמי דורו ובראשם, כאמור, החתם סופר.
הרב השני בקרעטשענוף היה בנו ר' דוד נתן דייטש, שהיה חתן ר' יצחק אייזיק מסטרי. התנהג בחסידות והיה חסיד ריז'ין ולאחר פטירת ר' ישראל מריז'ין נסע הרבה לבנו ר' דוד משה מטשארטקוב. עסק גם בתורת הח"ן. נפטר ביא שבט תרל"ח (1879). ר' דוד נתן דייטש השאיר אחריו כתבים רבים, אך לא נדפס ממנו אלא חיבור אחד, כחמישים שנה לאחר פטירתו: "ספר נפש דוד על התורה" חלק ראשון ... בנו של ר' דוד נתן, ר' משה דייטש, היה מעין אדמו"ר עממי בקרעטשענוף. בעיקר היה נותן רפואות וסגולות. מדי פעם היה גם כותב קמיעות. בשנות ה- 30 עבר לסיגט. נספה בשואה.
הרב הבא בקרעטשענוף היה ר' צבי הירש ריינמאן. הוא היה חתנו של ר' אברהם אהרן טייטלבוים בן הייטב לב. הוא נפטר ביום כ"ה מרחשון תרע"ט ( 1918 ) .זמן קצר לפני פטירתו נבחר גם לרבה של ביטשקוב. לפני כן ישב בביטקשוב (לא כרב) תלמיד חכם גדול,ר' אלטר שאול פפר. לפני מלחמת העולם הראשונה היגר לארצות הברית .
לאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן כרבה של קהילת קרעטשענוף ר' אלעזר ריינמאן בנו של הקודם. הוא היה חתנו של ר' אברהם חיים רובין האב"ד גלאגוב שבגליציה,מנכדי ר' נפתלי הורוביץ מרופשיץ. גם הוא כיהן כרב גם בקהילת ביטשקוב. בתקופה מסויימת ניהל ישיבה ב קרעטשענוף ולמדו בה כחמישים תלמידים. בשנות השלושים עזב ר' אלעזר ריינמאן את קרעטשענוף והתיישב בביטשקוב,לאחר מכן עבר למלא מקום חותנו בגלאגוב. הוא נספה בשואה. לא נדפס ממנו אף חיבור.
אדמו"רים ודיינים
בסוף המאה ה19, קרוב לוודאי לאחר פטירת ר' מרדכי לייפר מנאדבורנא, התיישב בקרעטשענוף בנו ר' מאיר רוזנבוים מאז נעשתה העיירה מרכז חסידי ורבי מאיר היה מיסדה של שושלת קרעטשענוף הידועה גם בארצנו.הוא נפטר בקרעטשענוף ב-1908. את מקומו מילא בנו ר' אליעזר זאב רוזנבוי,שהיה יותר מעורב עם החסידים. בימיו נתרחב חוג חסידי קרעטשענוף. הוא היה האדמו"ר המקובל ביותר בין צאצאיו הרבים של ר' מרדכי מנאדבורנא. בסוף מלחמת העולם הראשונה התיישב בסיגט, משם הובל לאושוויץ. דברי תורה וחסידות של ר' מאיר ובנו ר' אלעזר זאב רוזנבוים והנהגותהם נדפסו לאחרונה בשלושה ספרים, שנקראו "סיגט".
שנים רבות כהן כדיין בקרעטשענוף ר' מאיר דוד טאבאק, בנו של הגאון הנודע ר' שלמה יהודה טאבאק. אף הוא היה למדן חריף וגאון בתורה, אך כיוון שלא פירסם ספריו נתקפח פירסומו בעולם התורה. לאחר שנפטר אביו ב1908 נבחר למלא את מקומו בסיגט,שם נפטר ב1936 כ-בן 90 שנה.
ארגון הקהילה
הקהילה החלה להתארגן בראשית המאה ה-19.בשנת 1830 כבר היו קיימים בית כנסת ובית מדרש. בין שתי מלחמות העולם התפללו יהודי העיירה בבית הכנסת הגדול, בבית המדרש של התלמוד תורה, בבית המדרש של הבחורים ובבית המדרש שהיה קצת רחוק ממרכז העיירה בדרך לכפר רינה, שבו התפללו היהודים שגרו בסביבה זו. בית העלמין היה עתיק מבית הכנסת והוא נפתח כנראה בראשית המאה ה-18. בתקופה שבה התארגנה הקהילה נבנה גם מקווה טהרה והוקמו כמה מוסדות קהילתיים. בראשם בשנת 1894 נוסדה "חברה בחורים מחזיקי עניים" שעם הקמתה מנתה ששים חברים. ככל שהתרבו יהודים בעיירה התבססה הקהילה והוקמו מוסדות חדשים וכן חברות ללימוד תורה, חברות למעשי צדקה וחסד, חברת ביקור חולים,חברות שונות לגמילות חסדים וכיוצא בהן. במסגרת הקהילה הייתה גם חברת תלמוד תורה,אם כי ילדים רבים למדו אצל מלמדים פרטיים, שלא היו מאורגנים.ליד התלמוד תורה היה גם בית-ספר עממי, ששפת הלימודים בו הייתה רומנית. הוא נתמך גם בידי יהודי קרעטשענוף שהגרו לארצות הברית.
ראש הקהילה היה ר' הירש ברקוביטש שנפטר זמן קצר לאחר המלחמה. הגבאי היה בתקופה זו ר' אלטר יאנקלוביטש ,תלמיד חכם ובעל חנות. לאחריו נבחר לראש הקהילה ר' זלמן ליב אליאש, יליד הונגריה, חתן יעקב דוד האנס, שהיה סוחר עצים. אף הוא היה תלמיד חכם וחסיד סיגט. היה פעיל מאוד בקהילה. בין השאר שיקם את המקוה מחדש והכניס בה אמבטיות חדשות. נפטר כמה שנים לפני מלחמת העולם השנייה. לאחריו עמד בראש הקהילה ר' צבי אלימלך פיירוורגר, אף הוא תלמיד חכם מובהק וחסיד סיגט. היה חתן ר' אייזיק. גם הוא
פעל לטובת הקהילה במסירות רבה. ראש הקהילה האחרון היה ר' הירש פוגל, בעל חנות ותלמיד חכם. זכה להינצל מן השואה יחד עם אשתו, מתגורר היום בחיפה והוא זקן יוצאי קרעטשענוף .יהודי קרעטשענוף היו ברובם הגדול חסידי סיגט וחסידי וויז'ניץ.
היום אין יהודים בקרעטשענוף.
שיראל ב, מיכאלה, שירה ב, יהודית, ברית.
