קרעטשענוף
קרעטשענוף (ברומנית Craciunesti, בהונגרית Karacson-falva, מקודם Tiszakaracsonfalva ).
כפר במרחק של כ- 7 ק"מ מצפון מזרח לעיר המחוז סיגט. רוב תושביו רותנים.
כפר במרחק של כ- 7 ק"מ מצפון מזרח לעיר המחוז סיגט. רוב תושביו רותנים.
אוכלוסייה יהודית
שנה, מספר, אחוז היהודים בכלל האוכלוסייה
1830, 219, [874 תושבים]
1880, 799, ?
1910, 1330, 52.8
1920, 996, 54.3
1830, 219, [874 תושבים]
1880, 799, ?
1910, 1330, 52.8
1920, 996, 54.3
1930, 889, 47.7
1941, 911, 46.0
ראשיתו של הישוב היהודי
היהודים הראשונים הגיעו לקרעטשענוף בתחילת המאה הי"ח. במפקד משנת 1728 נרשמו שני בתי אב יהודיים:
הראשון, אלטר משה, שהיה חוכר באחוזתו של האציל המקומי גאורגי פוגאן' (Georgi Pogany).
משפחתו מנתה אישה ושני ילדים; והשני, יהודי בשם הרש, שהיה כנראה רווק, נמצא בחסות האצילה מאריה באלוג. יהודים אלה לא החזיקו מעמד זמן רב, שכן במפקד משנת 1735 נרשמו שמותיהם של שלושה יהודים אחרים: יוסף איז'אק, שמשפחתו מנתה אישה ושלושה ילדים. בשרות המשפחה היה מנהל משק ומשרת, שניהם יהודים. ברשותה היו סוס ושתי פרות. הוא היה חוכר באחוזתו של פרנץ סגדי (Szegedy Ferencz); שתי נשים, רחל ושרה, שישבו ללא בעלים ולהן ארבעה ילדים. ברשותן היו שתי פרות. איש החסות שלהן היה גרשי סרנטשי (Szerentsi Gersi); ישראל משה, בעל לאישה ואב לשבעה ילדים, החזיק משרת והיו לו סוס ופרה. הוא נהנה מחסותו של אדאם פוגאן'.
הראשון, אלטר משה, שהיה חוכר באחוזתו של האציל המקומי גאורגי פוגאן' (Georgi Pogany).
משפחתו מנתה אישה ושני ילדים; והשני, יהודי בשם הרש, שהיה כנראה רווק, נמצא בחסות האצילה מאריה באלוג. יהודים אלה לא החזיקו מעמד זמן רב, שכן במפקד משנת 1735 נרשמו שמותיהם של שלושה יהודים אחרים: יוסף איז'אק, שמשפחתו מנתה אישה ושלושה ילדים. בשרות המשפחה היה מנהל משק ומשרת, שניהם יהודים. ברשותה היו סוס ושתי פרות. הוא היה חוכר באחוזתו של פרנץ סגדי (Szegedy Ferencz); שתי נשים, רחל ושרה, שישבו ללא בעלים ולהן ארבעה ילדים. ברשותן היו שתי פרות. איש החסות שלהן היה גרשי סרנטשי (Szerentsi Gersi); ישראל משה, בעל לאישה ואב לשבעה ילדים, החזיק משרת והיו לו סוס ופרה. הוא נהנה מחסותו של אדאם פוגאן'.
במפקד של 1768 נרשמו בקרעטשענוף חמישה בתי אב יהודיים במספר כולל של 19 איש. שוב שמות שלא נזכרים במפקדים הקודמים: יעקב צ'אינוביטש (Csajnovics), שהיה כנראה אדם אמיד, שכן שילם דמי חכירה של 60 פלורין. משפחתו מנתה שתי נפשות; בדומה לו, שאלאמון הוביטש (Hovics), ששילם 65 פלורין דמי חכירה. משפחתו מנתה 4 נפשות. אברהם הרשקוביץ, בעל לאישה ואב לילד, היה כנראה איש עני. הוא לא חויב בתשלום דמי חכירה. עבד כנראה בשרותם של שני הראשונים. גם היהודי הרביעי, יחזקאל יעקובוביץ', שמשפחתו מנתה 5 נפשות, היה דל אמצעים. הוא שילם 6 פלורין בלבד דמי חכירה. בעל בית בינוני היה היהודי החמישי, הערשקו שמילוביטש, אף משפחתו מנתה 5 נפשות. דמי החכירה שהוטלה עליו הסתכמו ב- 32 פלורין לשנה. לפי הרישום במפקד התפרנסו כל יהודי הכפר מבישול משקאות חריפים ומרוכלות.
כל היהודים הרשומים במפקדים דלעיל הגיעו לקרעטשענוף מגליציה. אין בידינו ידיעות אם הייתה רציפות לישוב היהודי בקרעטשענוף מאז המפקד של 1768 ואילך (מפקדי היהודים בהונגריה לאחר 1768 טרם פורסמו בדפוס באוסף התעודות של יהודי הונגריה, שהגיעו עד עתה ל- 17 כרכים).
כל היהודים הרשומים במפקדים דלעיל הגיעו לקרעטשענוף מגליציה. אין בידינו ידיעות אם הייתה רציפות לישוב היהודי בקרעטשענוף מאז המפקד של 1768 ואילך (מפקדי היהודים בהונגריה לאחר 1768 טרם פורסמו בדפוס באוסף התעודות של יהודי הונגריה, שהגיעו עד עתה ל- 17 כרכים).
במפקד של שנת 1830 נרשמו ראשי המשפחות בקרעטשענוף כדלקמן: (בסוגריים מס' הנפשות)
שמילאוויטש אברהם (6), קראטץ הוניק (3), ליבערמן הרש (7), קראטץ אברהם (8), קראטץ סמוך (4), טויב הרש (4), פרל הרש (6), ברקאוויטש שלומה ( 7), שמילאוויטש יענא (3), רוטה ושקו (6), אלמנת שליגר טובי (2), אברהם לזר (6), וויזל מיכל (7), פולק מרקו (5), אברהם שלומה (6), מעיסארוש יוסף (4), מארטשעל חיים (3), רוט יאנקיל (6), קופל אייזיק (7), זעלמאן ברקו (4), גאנץ יאנקיל (4), זוסמן אלתר (8), פייג אברהם (3), פייג מאיר (3), ליבערמאן אברהם (3), פייג מאניו (5), ליבערמאן אייזיק (7), אלמנת אינגבער ראובן (3), מרקאוויטש מושקו (4), פייג היים (6), העניג איציק (8), אלמנת חנה איטה (7), פרל דוד (3), מושקאוויטש פישל(10) שולצער יושקא (10),דראיט אברהם(7),קראץ מנדעל (3), דראיט זילג (8), לזאר נאדעל (3), מארקאוויטש יוסף (7), רימעל לזר (9), סובו איציק (6), הוס דוד (4), שלאמוויטש הרש (7), גנץ ישראל (7), פייג שלמה (6), שטיינמץ יענקיל (7), חאמאדיא יחזקאל (6), ליטמאן דראיט (8), פייג אייזיק (4), ליב סאנטו (7), פרל זליג (11), קיים שלום (6), אלמנת קופל מושקו (7), קיים ישראל (6), אליעש שכטר (8), חיימאוויטש אפרים (6), דוישט יוסף (6),ליברמן אייזיק (4),וויזל חיים (5), ינקלאוויטש דוד (6), זינדעל אברהם (3), סובו שמעיה (7), שעיה אפרים (7), שלמה ליב (6), דוב מושקו (3), איזיקאוויטש אשר (4), קאין יואל (3), גידאלי ברקו (9), גידאלי יענקל (3), גידאלי מאיר (4), מרקו הרש (3), ויזל יענקל (2).
חיי התורה והחסידות
1.רבנים
הרב הראשון בקרעטשעינוף היה כנראה ר' יוסף יואל דייטש. המקור היחיד לעובדת רבנותו בקרעטשענוף היא תשובת גיסו ר' יואל אשכנזי (ראה להלן). אם אמנם ישב על כס הרבנות בקרעטשענוף, היה זה זמן קצר ביותר. שכן בשנים תקצ"ב-תקצ"ט (1832-1839) כהן כדיין בעיר טארנאפאל, לשם כתב לו החתם סופר חמש עשרה תשובות. בשנים תר"ה- תר"ו ואלך כהן כרב במאניסטרישץ שבגליציה. בסוף ימיו היה רב בחאדרוב, שם נפטר. נראה, שנבחר לרבה של קרעטשענוף בשנת תרט"ו(1855) לערך, כפי שניתן להוכיח מהתשובה דלקמן. הוא נפטר כאמור בחאדרוב ביום ח' אלול כפי שכותב נינו בהקדמה לספר סבו נפש דוד (ראה לקמן), אך אינו מציין את השנה. נראה שנפטר בשנת תרי"ח לערך, שכן בתשובה של ר' יוסף שאול נתנזון לבנו ביום ער"ח ניסן תרי"ט נזכר ר' יוסף יואל דייטש בברכת תנחומי. ר' יוסף יואל דייטש היה חתנו של ר' משה דוד אשכנזי רבה של טאלטשווא, שעלה לצפת ונפטר שם בשנת תרט"ז (1856). מותר אולי לשער, שר' יוסף יואל דייטש היה מן הפעילים לבחירת גיסו (אם הוא חתן ר' משה דוד אשכנזי) בעל הייטב לב לרבנות סיגט בנת תרי"ח (1858). ר' יוסף יואל דייטש היה ידוע כאחד מחריפי הרבנים בדורו וכפוסק הלכה מובהק. הותיר אחריו חיבורים רבים, אך חיבור אחד בלבד נדפס לאחר פתירתו:
ספר שאלות ותשובות יד יוסף חלק ראשון על או"ח ויו"ד, אה"ע וחו"מ. מ.- סיגעט תרל"ה 1874. [7], קלח, [3], דף. כולל קכד תשובות, כמעט כולן לחכמי גליציה. דפוס צילום עם הקדמה קצה מאת המו"ל, ר' אברהם יצחק קאהן: ירושלים תשל"א.
תשובות רבות נכתבו אליו על-ידי חכמי דורו ובראשם, כאמור, החתם ופר. כולן לטארנאפאל, מאניסטרישץ וחאדרוב. התשובה היחידה לקרעשטענוף:
שו"ת מהר"י אשכנזי יו"ד סי' כ: לכבוד גיסי הרב הגאון מ' יוסף יואל דייטש נ"י אבד"ק קרעטשינוב...אשר העיר והקשה לשאול...על דברי הרמב"ן...
בסוף התשובה: ומכבוד אאמו"ר שיחי' [ר' משה דוד אשכנזי שעלה כבר והתישב בצפת] עדיין לא הקשבתי משנה זו. ד' יזכני להקשיב קשב רב משלומו הנערב. [רמ"ד אשכנזי נפטר ביום יח תמוז תרט"ז, וכשנכתבה תשובה זו היה עוד בחיים-חיותו. יוצא איפוא שר' יוסף יואל דייטש ישב על כס הרבנות קרעטשענוף בשנים אלו בקירוב, כאמור למעלה].
רב השני בקרעטשענוף היה בנו ר' דוד נתן דייטש, שהיה חתן ר' יצחק אייזיק מסטרי. הוא אשר הקים את הדת על תלה בקרעטשענוב, בהדרכתו את העם את המעשה אשר יעשה. התנהג בחסידות והיה חסיד ריז'ין ולאחר פטירת ר' ישראל מריז'ין נסע הרבה לבנו ר' דוד משה מטשארטקוב. עסק גם בתורת הח"ן. נפטר ביו יא שבט תרל"ח (1879). אלמנתו עלתה לארץ ונפטרה בטבריה ביום א דר"ח טבת תרמ"ו. גם אחד מבניו, ר' יצחק אייזיק, עלה ארצה ואף הוא נפטר בטבריה (כ תשרי תרס"ט). ר' דוד נתן דייטש השאיר אחריו כתבים רבים, אך לא נדפס ממנו אלא חיבור אחד, כחמישים שנה לאחר פטירתו:
ספר נפש דוד על התורה חלק ראשון... ונלווה אליו בסופו דרוש א' מהדרשות אשר דרש המחבר זצ"ל בשבת הגדול... סעאיני תרפ"ט. [5], סב דף. מלבד חיבור זה הוסיף הערות לשו"ת יד יוסף מאביו וכן הדפיס שם שלוש תשובות משלו (סי' לד, מא, פח).
תשובות אליו: דברי שאול, יוסף דעת על שו"ע יו"ד, לעמבערג תרכ"ו, עמ' עו: והנה בשנת תרי"ט ער"ח ניסן הגיעני מכתב מהחריף מו"ה נתן דוד [צ"ל: דוד נתן] בהרב המנוח מו"ה [יוסף] יואל דייטש במה שאירע ששומן אווז של פסח נשרה במים וכו'.
שו"ת שואל ומשיב מהדורא תליתאה, חלק א סי' רצא: להרב מו"ה דוד נתן בהרב אבד"ק קרעטשניב במדינת אונגרין. ע"ד שאלתו איש א' נארח בקהלה [אחת] מוטל על ערש דוי ר"ל ושאלו אותו מאיזו עיר הוא ומה שמו ואם יש לו אישה ובנים. והשיב [שהוא] מקרעטשניב סמוך לסיגיט ושמו חיים צבי ויש לו אישה ובנים והם לומדים אצל מלמד ובן אחד יש לו והוא סנדלר. וגם מצאו אצלו הרייזע פאס [דרכון] שלו וצואה של אבי המנוח וסימנים הי' לו על הפרצוף פנים עם החוטם שלו היינו חוטמו ארוך וחצי החוטם החוטם הוא גראשווארץ . על לחיו השמאלית אצל הזקן שומא שחורה עין ימין הוא רע. ואח"כ מת ביום א"ו וישב. ויש כאן ספיקות שלא הזכיר שם אביו... ומה שאמר שיש לו בנים ואחד סנדלר ונמצא שאין לו רק אחד והוא חייט...
שו"ת חסד לאברהם מהדורא תניינא, יו"ד סי' יז (תרכ"א) : בנקב שנימצא בטחול של הפרה...
שו"ת בית שלמה או"ח סי' כה (תרכ"ד) : בישוב א [במארא – מארוש] ישראלים בו מעט וישתדל ראובן מיושבי הישוב... אצל שרי הקיר"ה רישיון לעשות בית תפלה בביתו והקדיש בית א' בביתו לבית כנסת. גם קנה מכיסו ספר תורה וארון הקודש ושאר תשמישי קדושה... והתפללו בו כל יושבי הישוב ההוא בציבור שמונה שנים. והשתדל ראובן הנ"ל שבני הישוב יתנדבו לצורך בנין בית מקווה ועלה בידו יען שרוב מעות הבניין נתן ראובן מכיסאו וקנו מקום א על בנין המקווה... וטרם הגמרם רוח אחרת עבר על איזה אנשים משם ושכרו מקום שיקחו הבנין ההוא ויעמדיהו שם לביהכ"נ וראובן מוחה בידם מצד שכבר החזיק שיהיה הביכ"נ בביתו וכמה יגיעות יגע בהרשיון ופיזר ממון הרבה ועוד שרוב הממון מהבנין הוא שלו... וגם המקום שרוצים לבנות ביהכ"נ הוא מקום פרוץ לנהר ורחיים והחלונות יהיו למקום אסיפת נכרים והנוכריות לטחון ולרחוץ ועמדו לפני כת"ה לדין ויצא הפס"ד שהדין עם ראובן ויען שהצד השני ערערו על הפס"ד הציע דבריו לפני גדולי דורנו וכולם הסכימו לדעת כ"ת ועדיין הם נותנים כתף סוררת ושאל חוו"ד... יפה דן כ"ת...
שו:ת מהר"ם שיק אה"ע סי' קנד (תרכ"ט) : ...ובאמת לא ההיא פרוצה שנתייחדה עם הגוי ושכבה עימו בעגלה אחת ומצווה לגרשה ולא אהי' מסייע לטהרה לבעלה. ומכל מקום לדינה הסכימו אחרונים... שאשה אינה נאסרת עפ"י דברים מכוערים...
מנוחת אשר חלק ב, בשו"ת שבסוף הספר, סי' ו : בנידון שהלמ"ד נכנס לתוך ה' של אלוקיך איך נעשה...
בנו של ר' דוד נתן, ר' משה דייטש, היה מעין אדמו"ר עממי בקרעטשענוף. בעיקר היה נותן רפואות וסגולות ואף כתב רצפטים. מדי פעם היה גם כותב קמיעות. בשנות ה- 30 עבר לסיגט. נספה בשואה.
הרב הבא בקרעטשענוף היה ר' צבי הירש ריינמאן ב"ר יצחק משולם. הוא היה חתנו של ר' אברהם אהרן טייטלבוים בן הייטב לב. אין אנו יודעים מתי נבחר לרב. עם היה זה מייד לאחר פטירת ר' דוד נתן דייטש, הרי ישב רצ"ה ריינמאן בקרעטשענוף כארבעים שנה, הזמן הממשוך ביותר שבו כהן רב בעיירה זו.
הוא נפטר ביום כ"ה מרחשון תרע"ט ( 1918 ) .
זמן קצר לפני פטירתו נבחר גם לרבה של ביטשקוב. לפני
ספר שאלות ותשובות יד יוסף חלק ראשון על או"ח ויו"ד, אה"ע וחו"מ. מ.- סיגעט תרל"ה 1874. [7], קלח, [3], דף. כולל קכד תשובות, כמעט כולן לחכמי גליציה. דפוס צילום עם הקדמה קצה מאת המו"ל, ר' אברהם יצחק קאהן: ירושלים תשל"א.
תשובות רבות נכתבו אליו על-ידי חכמי דורו ובראשם, כאמור, החתם ופר. כולן לטארנאפאל, מאניסטרישץ וחאדרוב. התשובה היחידה לקרעשטענוף:
שו"ת מהר"י אשכנזי יו"ד סי' כ: לכבוד גיסי הרב הגאון מ' יוסף יואל דייטש נ"י אבד"ק קרעטשינוב...אשר העיר והקשה לשאול...על דברי הרמב"ן...
בסוף התשובה: ומכבוד אאמו"ר שיחי' [ר' משה דוד אשכנזי שעלה כבר והתישב בצפת] עדיין לא הקשבתי משנה זו. ד' יזכני להקשיב קשב רב משלומו הנערב. [רמ"ד אשכנזי נפטר ביום יח תמוז תרט"ז, וכשנכתבה תשובה זו היה עוד בחיים-חיותו. יוצא איפוא שר' יוסף יואל דייטש ישב על כס הרבנות קרעטשענוף בשנים אלו בקירוב, כאמור למעלה].
רב השני בקרעטשענוף היה בנו ר' דוד נתן דייטש, שהיה חתן ר' יצחק אייזיק מסטרי. הוא אשר הקים את הדת על תלה בקרעטשענוב, בהדרכתו את העם את המעשה אשר יעשה. התנהג בחסידות והיה חסיד ריז'ין ולאחר פטירת ר' ישראל מריז'ין נסע הרבה לבנו ר' דוד משה מטשארטקוב. עסק גם בתורת הח"ן. נפטר ביו יא שבט תרל"ח (1879). אלמנתו עלתה לארץ ונפטרה בטבריה ביום א דר"ח טבת תרמ"ו. גם אחד מבניו, ר' יצחק אייזיק, עלה ארצה ואף הוא נפטר בטבריה (כ תשרי תרס"ט). ר' דוד נתן דייטש השאיר אחריו כתבים רבים, אך לא נדפס ממנו אלא חיבור אחד, כחמישים שנה לאחר פטירתו:
ספר נפש דוד על התורה חלק ראשון... ונלווה אליו בסופו דרוש א' מהדרשות אשר דרש המחבר זצ"ל בשבת הגדול... סעאיני תרפ"ט. [5], סב דף. מלבד חיבור זה הוסיף הערות לשו"ת יד יוסף מאביו וכן הדפיס שם שלוש תשובות משלו (סי' לד, מא, פח).
תשובות אליו: דברי שאול, יוסף דעת על שו"ע יו"ד, לעמבערג תרכ"ו, עמ' עו: והנה בשנת תרי"ט ער"ח ניסן הגיעני מכתב מהחריף מו"ה נתן דוד [צ"ל: דוד נתן] בהרב המנוח מו"ה [יוסף] יואל דייטש במה שאירע ששומן אווז של פסח נשרה במים וכו'.
שו"ת שואל ומשיב מהדורא תליתאה, חלק א סי' רצא: להרב מו"ה דוד נתן בהרב אבד"ק קרעטשניב במדינת אונגרין. ע"ד שאלתו איש א' נארח בקהלה [אחת] מוטל על ערש דוי ר"ל ושאלו אותו מאיזו עיר הוא ומה שמו ואם יש לו אישה ובנים. והשיב [שהוא] מקרעטשניב סמוך לסיגיט ושמו חיים צבי ויש לו אישה ובנים והם לומדים אצל מלמד ובן אחד יש לו והוא סנדלר. וגם מצאו אצלו הרייזע פאס [דרכון] שלו וצואה של אבי המנוח וסימנים הי' לו על הפרצוף פנים עם החוטם שלו היינו חוטמו ארוך וחצי החוטם החוטם הוא גראשווארץ . על לחיו השמאלית אצל הזקן שומא שחורה עין ימין הוא רע. ואח"כ מת ביום א"ו וישב. ויש כאן ספיקות שלא הזכיר שם אביו... ומה שאמר שיש לו בנים ואחד סנדלר ונמצא שאין לו רק אחד והוא חייט...
שו"ת חסד לאברהם מהדורא תניינא, יו"ד סי' יז (תרכ"א) : בנקב שנימצא בטחול של הפרה...
שו"ת בית שלמה או"ח סי' כה (תרכ"ד) : בישוב א [במארא – מארוש] ישראלים בו מעט וישתדל ראובן מיושבי הישוב... אצל שרי הקיר"ה רישיון לעשות בית תפלה בביתו והקדיש בית א' בביתו לבית כנסת. גם קנה מכיסו ספר תורה וארון הקודש ושאר תשמישי קדושה... והתפללו בו כל יושבי הישוב ההוא בציבור שמונה שנים. והשתדל ראובן הנ"ל שבני הישוב יתנדבו לצורך בנין בית מקווה ועלה בידו יען שרוב מעות הבניין נתן ראובן מכיסאו וקנו מקום א על בנין המקווה... וטרם הגמרם רוח אחרת עבר על איזה אנשים משם ושכרו מקום שיקחו הבנין ההוא ויעמדיהו שם לביהכ"נ וראובן מוחה בידם מצד שכבר החזיק שיהיה הביכ"נ בביתו וכמה יגיעות יגע בהרשיון ופיזר ממון הרבה ועוד שרוב הממון מהבנין הוא שלו... וגם המקום שרוצים לבנות ביהכ"נ הוא מקום פרוץ לנהר ורחיים והחלונות יהיו למקום אסיפת נכרים והנוכריות לטחון ולרחוץ ועמדו לפני כת"ה לדין ויצא הפס"ד שהדין עם ראובן ויען שהצד השני ערערו על הפס"ד הציע דבריו לפני גדולי דורנו וכולם הסכימו לדעת כ"ת ועדיין הם נותנים כתף סוררת ושאל חוו"ד... יפה דן כ"ת...
שו:ת מהר"ם שיק אה"ע סי' קנד (תרכ"ט) : ...ובאמת לא ההיא פרוצה שנתייחדה עם הגוי ושכבה עימו בעגלה אחת ומצווה לגרשה ולא אהי' מסייע לטהרה לבעלה. ומכל מקום לדינה הסכימו אחרונים... שאשה אינה נאסרת עפ"י דברים מכוערים...
מנוחת אשר חלק ב, בשו"ת שבסוף הספר, סי' ו : בנידון שהלמ"ד נכנס לתוך ה' של אלוקיך איך נעשה...
בנו של ר' דוד נתן, ר' משה דייטש, היה מעין אדמו"ר עממי בקרעטשענוף. בעיקר היה נותן רפואות וסגולות ואף כתב רצפטים. מדי פעם היה גם כותב קמיעות. בשנות ה- 30 עבר לסיגט. נספה בשואה.
הרב הבא בקרעטשענוף היה ר' צבי הירש ריינמאן ב"ר יצחק משולם. הוא היה חתנו של ר' אברהם אהרן טייטלבוים בן הייטב לב. אין אנו יודעים מתי נבחר לרב. עם היה זה מייד לאחר פטירת ר' דוד נתן דייטש, הרי ישב רצ"ה ריינמאן בקרעטשענוף כארבעים שנה, הזמן הממשוך ביותר שבו כהן רב בעיירה זו.
הוא נפטר ביום כ"ה מרחשון תרע"ט ( 1918 ) .
זמן קצר לפני פטירתו נבחר גם לרבה של ביטשקוב. לפני
כן ישב בביטקשוב (לא כרב) תלמיד חכם גדול,ר' אלטר שאול פפר. לפני מלחמת העולם הראשונה היגר לארצות הברית (ראה ערך "ביטשקוב").
בביטקשוב לא היו מסדרין גיטין משום הספיקות שהיו כיצד לכתוב את שם המקום בגט. בשנת תר"ע היה מקרה של שכיב-מרע שהיה לו אח קטן ואם ימות הרי תצטרך אלמנתו להמתי עד שהיבם גדל. ר' אלטר שאול פפר סידר בהושענא רבה תר"ע גט לראשונה בביטשקוב כמקרה חרום ולאחר מכן בא במשא-ומתן של הלכה עם גדולי הדור,שיאשו את כשרות הגט.
שתי התשובות לר' צבי הירש ריינמאן סובבות בענין סידור ג'יטין בביטשקוב,לאחר שעקר את מושבו לניו יורק :
שו"ת אבני זכרון חלק א' סי' מ (תרע"ו) : אשר ביקש ממני לברך על המוגמר ולסיים בדבר טוב שהתחלתי בהו"ר בשנת עת"ר בהיות משכני בק"ק גרוס ביטשקיב שסדרתי גט לשכ"מ והארכתי בתשובתי שגם להב"ה מותר לסדר שגם גיטין אחרי שכבר סדרנו גט בהכרח אין למנוע גם להבא.
ומאז שלחתי קונטרסי לגאוני ב\הדור הי"ו וכולם פה אחד הסכימו בשריותא דהאי איתתא המתגרשת וגם שיכולים לסדר גיטין גם להבא בגרוס ביטשקיב...
בין כך העתקתי משכני מהתאם להכא (ניו יורק) לא סדרתי גיטין יותר בשם. ועתה שאלתו ובקשתו שאכתוב לא המסקנא למען יוכל חתנו הרב במו"צ דשם לסדר גיטין כיון שעלתה בהיתר...
ויקבל בזה העתקות מכל החילוף מכתבים שהיו עם הגאונים המשיבים בעניין זה...
שו"ת אמרי יושר חלק א',סי' קסו : בדבר קביעת שמות לסידור גיטין בעיר ביטשקוב אשר בגליל שלו.
וכל דבריו בזה נראים ברורים...
לאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן כרבה של קהילת קרעטשענוף ר' אלעזר ריינמאן בנו של הקודם.
הוא היה חתנו של ר' אברהם חיים רובין האב"ד גלאגוב שבגליציה,מנכדי ר' נפתלי הורוביץ מרופשיץ.
גם הוא כיהן כרב גם בקהילת ביטשקוב.
בתקופה מסויימת ניהל ישיבה ב קרעטשענוף ולמדו בה כחמישים תלמידים.
בשנות השלושים עזה ר' אלעזר ריינמאן את קרעטשענוף והתיישב בביטשקוב,לאחר מכן עבר למלא מקום חותנו בגלאגוב.
הוא נספה כנראה בשואה של יהודי פולין. לא נדפס ממנו אף חיבור.
תשובות אליו :
שו"ת עצי חיים אה"ע סי' ו (תר"פ) : בעניין עגונה ממלחמת העולם הראשונה,אשתו של ר' שלמה ב"ר יצחק קיניג,שאבד המלחמה.
שם שם סי' כ"ג (תרפ"ה) : באשה שבעלה נפל במלחמה וילדה ולד שמת כעבור כמה חודשים ולפי העדות מת קודם בעלה ואחר כך מת בנה ואם כן אינה זקוקה לחליצה.
שו"ת אפרקסתא דעניא סי' קיב (תרפ"ג) : בעניין העגונה ממלחמת העולם הראשונה, אשת ר' מיכל ישראל מאויבר-רינא .
רבה האחרון של קרעטשענוף היה ר' אברהם חיים ריינמאן ב"ר אלעזר. הוא כיהן בקרעטשענוף בלבד. הוא דרשן מקובל ואהוב על שומעיו. דרישותיו היו מתובלות במשלים ובסיפורי צדיקים. בשנת 1941 גורש לקאמנץ-פודולסק ואחר כך נרצח במיתה משונה (פרטים ראה לקמן).
כשנה לפני כן הדפיס את חיבורו : ספר ויצא פרח על פרקי אבות ...
סאות-מארע ת"ש .(6),קט,(1) עמ'.
המחבר מודה בספרו לכמה אברכים "חריפים ובקיאים בחדרי תורה" ובניהם ר' חיים קאנדיל מפה,"שטרחו ויגעו הרבה לכתוב ולסדר החידושיי תורה שלי להדפסה" .
ר' חיים קנדיל ההדיר את הספר הקדמון פלח הרימון והוסיף לו משלו,כשהיה תלמיד בישיבת ספינקא (ראה ערך "ספינקא").
בביטקשוב לא היו מסדרין גיטין משום הספיקות שהיו כיצד לכתוב את שם המקום בגט. בשנת תר"ע היה מקרה של שכיב-מרע שהיה לו אח קטן ואם ימות הרי תצטרך אלמנתו להמתי עד שהיבם גדל. ר' אלטר שאול פפר סידר בהושענא רבה תר"ע גט לראשונה בביטשקוב כמקרה חרום ולאחר מכן בא במשא-ומתן של הלכה עם גדולי הדור,שיאשו את כשרות הגט.
שתי התשובות לר' צבי הירש ריינמאן סובבות בענין סידור ג'יטין בביטשקוב,לאחר שעקר את מושבו לניו יורק :
שו"ת אבני זכרון חלק א' סי' מ (תרע"ו) : אשר ביקש ממני לברך על המוגמר ולסיים בדבר טוב שהתחלתי בהו"ר בשנת עת"ר בהיות משכני בק"ק גרוס ביטשקיב שסדרתי גט לשכ"מ והארכתי בתשובתי שגם להב"ה מותר לסדר שגם גיטין אחרי שכבר סדרנו גט בהכרח אין למנוע גם להבא.
ומאז שלחתי קונטרסי לגאוני ב\הדור הי"ו וכולם פה אחד הסכימו בשריותא דהאי איתתא המתגרשת וגם שיכולים לסדר גיטין גם להבא בגרוס ביטשקיב...
בין כך העתקתי משכני מהתאם להכא (ניו יורק) לא סדרתי גיטין יותר בשם. ועתה שאלתו ובקשתו שאכתוב לא המסקנא למען יוכל חתנו הרב במו"צ דשם לסדר גיטין כיון שעלתה בהיתר...
ויקבל בזה העתקות מכל החילוף מכתבים שהיו עם הגאונים המשיבים בעניין זה...
שו"ת אמרי יושר חלק א',סי' קסו : בדבר קביעת שמות לסידור גיטין בעיר ביטשקוב אשר בגליל שלו.
וכל דבריו בזה נראים ברורים...
לאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן כרבה של קהילת קרעטשענוף ר' אלעזר ריינמאן בנו של הקודם.
הוא היה חתנו של ר' אברהם חיים רובין האב"ד גלאגוב שבגליציה,מנכדי ר' נפתלי הורוביץ מרופשיץ.
גם הוא כיהן כרב גם בקהילת ביטשקוב.
בתקופה מסויימת ניהל ישיבה ב קרעטשענוף ולמדו בה כחמישים תלמידים.
בשנות השלושים עזה ר' אלעזר ריינמאן את קרעטשענוף והתיישב בביטשקוב,לאחר מכן עבר למלא מקום חותנו בגלאגוב.
הוא נספה כנראה בשואה של יהודי פולין. לא נדפס ממנו אף חיבור.
תשובות אליו :
שו"ת עצי חיים אה"ע סי' ו (תר"פ) : בעניין עגונה ממלחמת העולם הראשונה,אשתו של ר' שלמה ב"ר יצחק קיניג,שאבד המלחמה.
שם שם סי' כ"ג (תרפ"ה) : באשה שבעלה נפל במלחמה וילדה ולד שמת כעבור כמה חודשים ולפי העדות מת קודם בעלה ואחר כך מת בנה ואם כן אינה זקוקה לחליצה.
שו"ת אפרקסתא דעניא סי' קיב (תרפ"ג) : בעניין העגונה ממלחמת העולם הראשונה, אשת ר' מיכל ישראל מאויבר-רינא .
רבה האחרון של קרעטשענוף היה ר' אברהם חיים ריינמאן ב"ר אלעזר. הוא כיהן בקרעטשענוף בלבד. הוא דרשן מקובל ואהוב על שומעיו. דרישותיו היו מתובלות במשלים ובסיפורי צדיקים. בשנת 1941 גורש לקאמנץ-פודולסק ואחר כך נרצח במיתה משונה (פרטים ראה לקמן).
כשנה לפני כן הדפיס את חיבורו : ספר ויצא פרח על פרקי אבות ...
סאות-מארע ת"ש .(6),קט,(1) עמ'.
המחבר מודה בספרו לכמה אברכים "חריפים ובקיאים בחדרי תורה" ובניהם ר' חיים קאנדיל מפה,"שטרחו ויגעו הרבה לכתוב ולסדר החידושיי תורה שלי להדפסה" .
ר' חיים קנדיל ההדיר את הספר הקדמון פלח הרימון והוסיף לו משלו,כשהיה תלמיד בישיבת ספינקא (ראה ערך "ספינקא").
2. אדמו"רים ודיינים :
בסוף המאה הי"ט,קרוב לוודאי לאחר פטירת ר' מרדכי לייפר מנאדבורנא בבישטינא ביום א' דסוכות תרנ"ו (1895),התיישב בקרעטשענוף בנו ר' מאיר רוזנבוים מאז נעשתה העיירה מרכז חסידי ורבי מאיר היה מיסדה של שושלת קרעטשענוף הידועה גם בארצנו.
חסידיו הקימו לו בית מדרש ובית דירות. ר' מאיר עצמו השתתף בבניית בית המקדש כשטח את הקירות אמר הלל. רבי מאיר היה שקוע כל הזמן בעבודתו ובתפילתו ולא הראה פנים שוחקות לחסידים. מעולם לא נראה שחוק על דל שפתיו. ועף על פי כן נהרו אליו חסידים וסתם יהודים שהיו זקוקים לישועה,שכן הוא התפרסם במופתים ואף חילק קמיעות. הוא נפטר בקרעטשענוף ביום א' דר"ח תמוז תרס"ח (1908).
את מקומו מילא בנו ר' אליעזר זאב רוזנבוי,שהיה יותר מעורב עם החסידים. בימיו נתרחב חוג חסידי קרע-טשענוף. הוא היה האדמו"ר המקובל ביותר בין צאציו הרבים של ר' מרדכי מנאדבורנא,שרובם הגדול התישבו במרחבי הונגרייה ההסטורית. אף הוא היה בעל מופתים וגם כתב רצפטים לחולים. בסוף מלחמת העולם הראשונה התיישב בסיגט (ראה ערך "סיגט"),משם הובל לאושוויץ.
דברי תורה וחסידות של ר' מאיר ובנו ר' אלעזר זאב רוזנבוים והנגותהם נדפסו לאחרונה בשלושה ספרים,שתוארו בערך "סיגט". (שם גם על ממשיך חסידות קרע-טשענוף בישראל,ר' דוד משה רוזנבוים ופעלו בעיר רחובות).
שנים רבות כהן כדיין בקרעטשענוף ר' מאיר דוד טאבאק,בנו של הגאון הנודע ר' שלמה יהודה טאבאק בעל ערך שי ותשורת שי. אף הוא היה למדן חריף וגאון בתורה,אך כיוון שלא פירסם ספריו נתקפח פירסומו בעולם התורה.
לאחר שנפטר אביו בשנת תרס"ח (1908) נבחר למלא את מקומו בסיגט,שם נפטר ביום ב' ניסן תרצ"ו (1936) כ-בן 90 שנה.
שתי תשובות נכתבו אליו,שתיהם מתקופת קרעטשענוף :
שו"ת מהרש"ם חלק ב',סי' רכט :
בדין המקווה שהעמידו בה סאמיוואר לחמם המים ורבין נוהגים להניח גחלים בעש"ק סמוך לחשכה כדאי שיבערו בלילה ויהיו המים חמים קצת בשחרית של ש"ק ורו"מ העיר דיש לחוש שמא יחתה...
שו"ת אבני זכרון חלק א',סי' צז (תרס"ד) : בראובן שקנה בליציטאציאן (מרכז) הזכות מתפוחי יער מאת מושל הכפר בערכאות שלהם ואח"כ מכר לשמעון ג' מאות נעטער צנעטען תפוחים מעורבים והיינו ג' רבעים תפוחי יער ורבע אחד תפוחי גינה...
3. תלמידי חכמים הנזכרים בספקי השו"ת
התשובה הראשונה שבה נזכרת קרעטשענוף היא משנת תרי"ט (1859) והיא נכתבה אל ר' יעקב ראובן אב"ד דעליטין.
שבגליציה. התשובה דנה בהיתר עגונה לאישה שבעלה נרצח על ידי גוי, כפי שיבואר להלן. גביית העדות הראשונה נגבתה ביום כד טבת תרי"ז וחתומים עליה ר' בעריל נאגיל ור' עזרא שו"ב (חתום השלישי לא נזכר שמו אלא: "ונאו' וכו'"). גביית העדות השנייה נגבתה ביום יג' שבט תרי"ט ועליה חתום ר' עזרא שו"ב בלבד.נראה שבתקופה זו לא היה רב בקהילה ור' בעריל נאגיל ור' עזרא שו"ב היות תלמידיו חכמים שידעו כיצד לנסח גביית עדות להיתר עגונה. קשה להבין למה טיפל בהיתר העגונה רב מגליציה ולא רבה של סיגט, ר' יקותיאל יהודה טייטלבוים, שישב בה כבר למעלה משנה.
לסיפר המעשה נודעת חשיבות להכרת תנאי החיים של הודי קרעטשענוף באמצע המאה הי"ט ולכן נצטט כמה מובאות מגביית העדות:
שו"ת בר לואי חלק ב' סי' טז' (תרי"ט): האישה הנצבת מקרעשניב והיא במדינת הגר כי הלך בעלה משם לכפר יאסין בעסק מסחור. וזה כמו שלשה שנים אשר היא יושבת גלמודה וממתנת על בעלה ולא נודע על מקומו איה ואחר החקירה והדרישה הנתודע הדבר ע"י הגב"ע מב"ד צדק דשם אשר עניה זו לשוא שומרת. ונראה הדבר בעליל אשר הגוי המוחזק לרוצח הרגו כבר ובקש ממנו כמע"ל לשים עין בזה אם הוא באפשרי להתיר אישה הזאת מכבלי העגון...
גביית העדות מיום כד, טבת תרי"ז: זכרון עדות שהי' בפניונו הח"מ עבור האישה העצובה מבעלה שנאבד זה שתי שנים ואחר החקירה והדרישה נודע הדבר שמיום הנ"ל הי' היהודי אליקים געציל בן ר' מאיר אצל צבי בבן ר' ירחמיאל מתושבי עירנו ונתן לר' צבי תשעים כסף עבור העץ שקנה ממנו ומשם הלך אליקים געציל הנ"ל אל ר' דוד חיים הנ"ל ומשם קרא הערל את היהודי הנ"ל לקנות שורים אצלו והיהודי הנ"ל קנה להערל הנ"ל יי" ש אצל דוד חיים הנ"ל ומשם הלכו שניהם על לינת לילה להערל הרוצח הנ"ל ובדרך הליכתם פגעו את ר' אליעזר ברבי שמואל מפה ודברו זע"ז אודות הליכתם.גם ערלים ראו ג"כ הליכתם אשר הלכו למחוז של הערל הרוצח הנ"ל וכבר נשבע ע"ז ר' אליעזר ברבי שמואל הנ"ל וגם הערלים במשפטי הערכאות דפה ושלחו היהודים וגם האשכנזים המושבעים לפקודת קיר"ה, גם המושבעים למשמעת השטיהלרעכטיר וחפשו את היהודי אליקים געציל הנ"ל בכל גבולו של הרעל הרוצח הנ"ל ולא מצאו אותו. והיהודים התחילו לשאול למשפחות של הרעל הרוצח והן כחשו בפניהם וגם אשת הרוצח כחשה ואמרה שאינה יודעת מאומה. ואח"כ יצאו היהודים מהבית הנ"ל לבית חיצון ועמדו אחר הדלת והערלים באו לתוך הבית ודברו על לבה דברים רכים שלא תפחוד מלהגיד אמיתת הדברים אם היה יהודי הנ"ל ביום זה בביתה. וע"פ השאלות האלו שמעו היהודים העומדים אחר הדלת שהערלית אשת הרוצח הנ"ל אמרה כדברים האלה:
שהיהודי בא לכאן לעת ערב ודברו יחד אודות השורים ולן שם. והרא[ת]ה להם המקום אשר ישן שם יהודי ומקום הנחת הבגדים. ובבוקר כאשר קם משנתו רחץ עצמו והתפלל והניח תפלין. ולאחר התפילה בקש מהערל הנ"ל להראות לו דרך לצאת מן היער הנקרא בידיליצער וואלד שיוכל לבוא אל דרך המישור. והיה לבוש בבגדים ובבגד עליון הנקרא הינא יצא עמו הערל הנ"ל .
ואח"כ שב הערל לביתו בעצמו וקח הגרזן והלך אחר היהודי הנ"ל ליער ושהה שם בערך ב' שעות ובא לביתו.
קח אמרה בפני האשכנזים והיהודים שמעו כל זאת בעמדם בבית החיצון. והיה שם בערך ב' מנינים. והבגד הנקרא הינה נמצא ועדיין מונחת בערכאותיהן ויש בה שני חורים הניכרים שהן מהגרזן. גם נמצא על הבגד הנ"ל דם קרוש וקפוי כמו כבד. וכבר נשבעו ע"ז הערלים ויהודים שמכירים הבגד הנ"ל בטביעת עין וגם שראו הבגד הנ"ל סמוך לדירתו של הרוצח הנ"ל וה"ה מ' צבי ברבי ירחמיאל ועוד כמה אנשים חתמו עצמם ע"ז...
בהמשך גביית העדות נאמר : זיכרון שהי' לפנינו הח"מ ה"ה מוה' אהרן בן אלעזר מראחוב בא לפנינו ואמר אודות האישה הענייה העניא בת ר' איציק העזובה שהוא בעצמו היה אותו העת בהתפיסה עם אחד שישב ג"כ בבית הסוהר מחמת עסק גניבה שגנב שורים ושמעו ממנו שסיפר לכל בני האסורים שאותו גזלן (הרוצח) אמר בפניו שמוכרח לחתור התפיסה ולברוח כי לא התמין המלבוש מההרוג,לכן מוכרח לילך לביתו לבער את המלבוש וכן עשה.
ועוד אמר (הרוצח) שלפני היהודים אין לו שום פחד כי בטוב הצפינו (את ההורג)...
מתוך גבית האדות מיום י"ג שבט תרי"ט : דם בא לפנינו אחד ואמר בשם רבי אהרון הנ"ל שאמר הרוצח שבוודאי לא ימצאו את היהודי הנרצח כי טמן אותו היטב.
גם שמע הח"מ מהערל מכפר יאסין שאמר אליו גיסו של הרוצח : אם ייתן לו שני שורים אזי ילך עמו להראות לו מקום כבורתו של היהודי. ושאל להערל הנ"ל מה השיב לגיסו וסיפר המעשה : חמיו של הרוצח לקח את הרוצח לביתו להיות ווירטשאפטיר אצלו ואחר-כך בא בנו הוא גיסו של הרוצח ואמר לאביו שחלילה ליקח אותו לביתו שהיום או מחר יחפסו אחריו ע"ד ההרוג ויקחו כל אשר לך. ושאל לו האיך אתה יודע. והשיב לו תן לי שני שורים ואראה לך מקום קבורתו...
ר' יצחק שו"ב:
 |
| ר' יצחק שו"ב |
שו"ת בית יצחק יו"ד חלק ב', סי' צב (תרל"ח) : באחד בן עשרים שנה שיש ספק אם הוא נימול כהוגן.
ר' יצחק אייזיק שו"ב (הקודם?) :
שו"ת נטע שורק או"ח סי' ט : בהא דקיימא לן... דצריך לברך על פרחי אילנות האיך הדין עם יוצא ורואה פרחי אילנות שבתך ג' שנים גפירותיהם אסורים בהנאה משם עורלה האם צריך לברך גם על פרחי אילנות האלה (התשובה מאת חתן המחבר,רבי יהודה אלטמאן)
ר' יוסף פרידמאן (תלמיד רבי אלעזר דייטש מבאניהאד) :
שו"ט פרי השדה חלק א' סי' ד (תרנ"דג): במה שכתב השו"ע ...
דלא יתן תבשיל תחת המיטה אם הקפידה דווקא בשעה שישנים עלייה או דאין חילוק.
ר' צבי הירש סופר סתם:
שו"ת אבני זיכרון חלק א',סי' ב (תרס"ג):בנידון הספר תורה שנמצאו בה אותיות נפסקים ונמחקים.
ר' מנחם מענדל סאבוי (תלמיד בעל עצי חיים):שו"ת עצי חיים יו"ד סי' יז:בעניין ספירת ז' נקיים.
בין שתי מלחמות העולם התבלטו שני תלמידי חכמים מופלגים בקרעטשענוף,שהיו גם מורים ופוסקים שאלות איסור-והיתר : ר' הירשל בערליס ור' יחזקאל הערבסט.
שו"ט פרי השדה חלק א' סי' ד (תרנ"דג): במה שכתב השו"ע ...
דלא יתן תבשיל תחת המיטה אם הקפידה דווקא בשעה שישנים עלייה או דאין חילוק.
ר' צבי הירש סופר סתם:
שו"ת אבני זיכרון חלק א',סי' ב (תרס"ג):בנידון הספר תורה שנמצאו בה אותיות נפסקים ונמחקים.
ר' מנחם מענדל סאבוי (תלמיד בעל עצי חיים):שו"ת עצי חיים יו"ד סי' יז:בעניין ספירת ז' נקיים.
בין שתי מלחמות העולם התבלטו שני תלמידי חכמים מופלגים בקרעטשענוף,שהיו גם מורים ופוסקים שאלות איסור-והיתר : ר' הירשל בערליס ור' יחזקאל הערבסט.
ארגון הקהילה
הקהילה החלה להתארגן בראשית המאה ה-יט,אם כי מנין קבוע כבר היה קיים בקרעטשענוף קודם לכן, כנראה מאמצע המאה ה-יח ואילך.בשנת 1830 כבר היו קיימים בית כנסת ובית מדרש. בין שתי מלחמות העולם התפללו יהודי העיירה בבית הכנסת הגדול,בבית המדרש של התלמוד תורה,בבית המדרש של הבחורים ובבית המדרש שהיה קצת רחוק ממרכז העיירה בדרך לכפר רינה, שבו התפללו היהודים שגרו בסביבה זו.בית העלמין היה עתיק מבית הכנסת והוא נפתח כנראה בראשית המאה ה-יח. בתקופה שבה התארגנה הקהילה נבנה גם מקווה טהרה והוקמו כמה מוסדות קהילתיים ובראשם החברה קדישא בשנת 1894 נוסדה "חברה בחורים מחזיקי עניים".עם הקמתה מנתה ששים חברים. ככל שהתרבו יהודים בעיירה התבססה הקהילה והוקמו מוסדות חדשים וכן חברות ללימוד תורה,כגון חברה ש"ס ומשניות; חברות למעשי צדקה וחסד,כגון חברת צדקה גדולה, חברת ביקור חולים,חברות שונות לגמילות חסדים וכיוצא בהן. במסגרת הקהילה הייתה גם חברת תלמוד תורה,אם כי ילדים רבים למדו אצל מלמדים פרטיים, שלא היו מאורגנים.ליד התלמוד תורה היה גם בית-ספר עממי, ששפת הלימודים בו הייתה רומנית. הוא נתמך גם בידי יהודי קרעטשענוף שהיגרו לארצות הברית.
ראשי הקהילה והפרנסים הידועים לנו:לפני מלחמת העולם הראשונה היה ראש הקהילה ר' הירש ברקוביטש,בעל מנסרת עצים וסוחר בקר,חסיד קרעטשענוף. הוא נפטר זמן קצר לאחר המלחמה. הגבאי היה בתקופה זו ר' אלטר יאנקלוביטש ,תלמיד חכם ובעל חנות. לאחריו נבחר לראש הקהילה ר' זלמן ליב אליאש,יליד הונגריה, חתן יעקב דוד האנס,שהיה סוחר עצים אמיד.אף הוא היה תלמיד חכם וחסיד סיגט.היה פעיל מאוד בקהילה. בין השאר שיקם את המקוה מחדש והכניס בה אמבטיות חדשות. נפטר כמה שנים לפני מלחמת העולם השנייה.לאחריו עמד בראש הקהילה ר' צבי אלימלך פיירוורגר,אף הוא תלמיד חכם מובהק וחסיד סיגט. היה חתן ר' אייזיק. גם הוא פעל לטובת הקהילה במסירות רבה. ראש הקהילה האחרון היה ר' הירש פוגל,בעל חנות ותלמיד חכם. זכה להינצל מן השואה יחד עם אשתו, מתגורר היום בחיפה והוא זקן יוצאי קרעטשענוף בישראל(בן צ"ג עמו"ש). יהודי קרעטשענוף היו חסידי סיגט וחסידי וויז'ניץ ברובם הגדול.
ב1834 פרצה מחלוקת מרה בקהילה, שהדיה הגיעו לרחבי המדינה: רבה של סיגט באותו פרק,ר' אלעזר ניסן טייטלבויים,אסר את שחיטת השוחט מקרעטשענוף,ר' משה,שהיה מחסידי קאסוב ונתמנה לשוחט על דעת אדמו"רי קאסוב,חסידי קאסוב שהיו בתקופה זו רוב מניין ורוב בניין בכל כפרי מאראמארוש,לא צייתו לאיסורו של הרב והשיבו מלחמה שערה. הדבר שימש כאחד הגורמים לנטישת ר' אלעזר ניסן את רבנות סיגט (ראה ערך "סיגט").
בדומה לרוב כפרי מאראמארוש התפרנסו גם יהודי קרעטשענוף מן הפרנסות האופייניות כדקלמן:חלק ניכר מצא את פרנסתו מתעשיית העץ לכל צורותיה-כריתת העצים ביערות,השטתם בנהר הטיסה לפנים הונגריה,עבודה במנסרות העצים, שכולן היו בבעלות יהודית וחלק ניכר מפועליהן היו יהודים.לרוב יהודי קרעטשענוף היו חלקות אדמות מסביב לבתיהם ואף מחוץ לתחומי הכפר.על-פי רוב חלקות קטנות, שתנובתן הספיקו לצרכי הבית. חלק מיהודי קרעטשענוף היו בעלי חנויות ובתי-מרזח. אחרים היו בעלי מלאכות ושכירי יום. בדרך כלל היו רוב יהודי הכפר עניים ועמלו הרבה להוציא לחמם מן הארץ.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, כשמחצית המחוז הועברה לרשות ממלכת רומנייה, נותק הכפר ממקור פרנסתו העיקרי השטת העצים על הנהר, שכן כל הנהר ויובליו לא היו בתחום רומנייה. משבר כלכלי זה בחיי הכפר וכן משברים אחרים גרמו לכך, שרבים מיהודי קרעטשענוף נטשו את הכפר. בעשור הראשון שלאחר המלחמה, 1930-1920, נתמעטה הקהילה בלמעלה ממאה נפש. חלקם הגדול התיישב בהרים, בטראנסיל וואניה וברגאט. חלק קטן היגר מן המדינה, ורובם הגיעו לארצות הברית . בין שתי מלחמות העולם התפרנס חלק ניכר מיהודי קרעטשענוף מתמיכת קרוביהם בארצות הברית , שהגיעו במרוצת הזמן לאמידות ואף לעשירות . גם ארגון יוצאי קרעטשענוף בארצות הברית הושיט סיוע ליהודי העיירה , לפי רשימה מרשאי הקהילה .
 |
| מימין לשמאל: ר' מנדל סבו, ר' אליעזר ברקוביטש השו"ב ר' בן ציון ור' מאיר ברקוביטש. |
ראשי הקהילה והפרנסים הידועים לנו:לפני מלחמת העולם הראשונה היה ראש הקהילה ר' הירש ברקוביטש,בעל מנסרת עצים וסוחר בקר,חסיד קרעטשענוף. הוא נפטר זמן קצר לאחר המלחמה. הגבאי היה בתקופה זו ר' אלטר יאנקלוביטש ,תלמיד חכם ובעל חנות. לאחריו נבחר לראש הקהילה ר' זלמן ליב אליאש,יליד הונגריה, חתן יעקב דוד האנס,שהיה סוחר עצים אמיד.אף הוא היה תלמיד חכם וחסיד סיגט.היה פעיל מאוד בקהילה. בין השאר שיקם את המקוה מחדש והכניס בה אמבטיות חדשות. נפטר כמה שנים לפני מלחמת העולם השנייה.לאחריו עמד בראש הקהילה ר' צבי אלימלך פיירוורגר,אף הוא תלמיד חכם מובהק וחסיד סיגט. היה חתן ר' אייזיק. גם הוא פעל לטובת הקהילה במסירות רבה. ראש הקהילה האחרון היה ר' הירש פוגל,בעל חנות ותלמיד חכם. זכה להינצל מן השואה יחד עם אשתו, מתגורר היום בחיפה והוא זקן יוצאי קרעטשענוף בישראל(בן צ"ג עמו"ש). יהודי קרעטשענוף היו חסידי סיגט וחסידי וויז'ניץ ברובם הגדול.
ב1834 פרצה מחלוקת מרה בקהילה, שהדיה הגיעו לרחבי המדינה: רבה של סיגט באותו פרק,ר' אלעזר ניסן טייטלבויים,אסר את שחיטת השוחט מקרעטשענוף,ר' משה,שהיה מחסידי קאסוב ונתמנה לשוחט על דעת אדמו"רי קאסוב,חסידי קאסוב שהיו בתקופה זו רוב מניין ורוב בניין בכל כפרי מאראמארוש,לא צייתו לאיסורו של הרב והשיבו מלחמה שערה. הדבר שימש כאחד הגורמים לנטישת ר' אלעזר ניסן את רבנות סיגט (ראה ערך "סיגט").
בדומה לרוב כפרי מאראמארוש התפרנסו גם יהודי קרעטשענוף מן הפרנסות האופייניות כדקלמן:חלק ניכר מצא את פרנסתו מתעשיית העץ לכל צורותיה-כריתת העצים ביערות,השטתם בנהר הטיסה לפנים הונגריה,עבודה במנסרות העצים, שכולן היו בבעלות יהודית וחלק ניכר מפועליהן היו יהודים.לרוב יהודי קרעטשענוף היו חלקות אדמות מסביב לבתיהם ואף מחוץ לתחומי הכפר.על-פי רוב חלקות קטנות, שתנובתן הספיקו לצרכי הבית. חלק מיהודי קרעטשענוף היו בעלי חנויות ובתי-מרזח. אחרים היו בעלי מלאכות ושכירי יום. בדרך כלל היו רוב יהודי הכפר עניים ועמלו הרבה להוציא לחמם מן הארץ.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, כשמחצית המחוז הועברה לרשות ממלכת רומנייה, נותק הכפר ממקור פרנסתו העיקרי השטת העצים על הנהר, שכן כל הנהר ויובליו לא היו בתחום רומנייה. משבר כלכלי זה בחיי הכפר וכן משברים אחרים גרמו לכך, שרבים מיהודי קרעטשענוף נטשו את הכפר. בעשור הראשון שלאחר המלחמה, 1930-1920, נתמעטה הקהילה בלמעלה ממאה נפש. חלקם הגדול התיישב בהרים, בטראנסיל וואניה וברגאט. חלק קטן היגר מן המדינה, ורובם הגיעו לארצות הברית . בין שתי מלחמות העולם התפרנס חלק ניכר מיהודי קרעטשענוף מתמיכת קרוביהם בארצות הברית , שהגיעו במרוצת הזמן לאמידות ואף לעשירות . גם ארגון יוצאי קרעטשענוף בארצות הברית הושיט סיוע ליהודי העיירה , לפי רשימה מרשאי הקהילה .
מן הראוי להזכיר את גר - הצדק אברהם קליין ( קיצ'י בכינויו ההונגרי ) , שהגיע לקרעטשענוף מן העיר נירדעדהאזה שבהונגריה . נשא את בתו של בעל האיטליז געציל כ"ץ . גר- הצדק התגלה כיהודי בעל מדות בלתי רגילות , מכניס אורחים ורודף צדקה וחסד . הוא שקד על התורה בעקשנות וברצון ברזל , עד שנעשה תלמיד חכם . למד מלאכת השחיטה אצל השוחט ר' בן – ציון בקרעטשענוף . לאחר מכן עזב את קרעטשענוף והקים בית חרושת למוצרי בשר .
בימי השואה
אותותיה של השואה נראו בקרעטשענוף כבר בסוף השלטון הרומי , בשנים 1940-1938, עם התגובות האנטישמיות ברומניה. התושבים הציקו ליהודי הכפר , בעיקר בתחום הכלכלי.
צרה גדולה התרגשה על קרעטשענוף בקיץ 1941, כאשר השלטונות ההונגריים הוציאו צו המחייב להציג את תעודת האזרחות ההונגרית תוך זמן קצר. 496 יהודים גורשו מקרעטשענוף בקיץ 1941 . רובם ככולם תושבים ותיקים שהם ואבותיהם ישבו בקרעטשענוף זה כמה דורות רובם נרצחו בידי ההונגריים והגרמנים ליד העיר , קאמניץ – פודולסק ובחלקם ליד ההרים סטאניסלו והורודנקה שבגליציה. רק 8 משפחות (ליתר דיוק חלקי משפחות ) עלה בידיהם להנצל מן הטבח , בברחם מסטאניסלוב בדרכים לא – דרכים ולאחר מסע רגלי של מאות ק"מ עד שהגיעם לגבול ההונגרי .
בין המגורשים היה גם רבה של קרעטשענוף ר' אברהם חיים ריינמאן וכל בני משפחתו . הרבנית והילדים נרצחו ליד קאמניץ- פודולסק . הרב עלה בידו להתחמק ואף הגיע לעיירה יאסין שמעבר לגבול ההונגרי . כאן הכירו אחד הז'אנדרמים ההונגרים שעסקו בגירוש יהודי הונגרייה . הוא נלקח אל מעבר לגבול כשהוא כבול לעגלה , הוכנס ליער הקרוב ונורה . לפני הרצחו התעללו בו הז'אנדרמים ההונגרים וניקרו את עיניו .
בסוף אפריל 1944 רוכזו שארית יהודי קרעטשענוף בבית המדרש . משם הועברו לגיטו סלאטפינא. את מסעם של יהודי
קרעטשענוף לגיטו ליוו תושבי הכפר במנגינות עליזות על כל הכלים שהיו ברשותם. ב24- במאי 1944 גורשו יהודי
קרעטשעגוף לאושוויץ.
היום אין יהודים בקרעטשענוף.
קרעטשעגוף לאושוויץ.
היום אין יהודים בקרעטשענוף.
ביבליוגרפיה
ראיונות עם כמה מיוצאי קרעטשענוף.
גרינוואלד, יקותיאל יהודה : מצבת קודש, חלק א : סינט ופלך מאראמארוש, ניו יורק תשי 'ב, עמ' 30.
הנ"ל : טויזנט יאר אידיש לעצן אין אונגארן. ניו יורק חש"ו, עמ' 234.
נתנזוז, ר' יוסף שאול : שאלות ותשובות שואל ומשיב, מהדורא תליתאה, לעמבערג תרל"ו, חלק א, סי' רצא.
שיק, ר' משה : שאלות וחשוביה מהר"מ שיק, חלק אבן העזר, לעמבערג תרמ"ד, סי' קנך.
הורביץ, ר' משולם יששכר : שאלות ותשובות בר לואי, חלק ב, לעמבערג תרל"ב, סי' טז.
תאומים, ר' );ברהם : שאלות ותשובות חסד לאברהם, מהדורא הניינא, לעמבערג תרנ"ח, יורה דעה, סי' יז.
דרימר, ר' שלמה : שאלות ותשובות בית שלמה, חלק א, לעמבערג תרל"ז, אורח חיים, סי' כה.
שמלקים, ר' יצחק : שאלות ותשובות בית יצחק, חלק יורה דעה, פרעמישלא תרנ"ח, חלק ב, סי' צב.
אשכנזי, ר' יואל : שאלות ותשובות מהר"י אשכנזי, מונקאטש הרנ"ג, חלק יורה דעה, סי' כ.
דייטש, ר' אליעזר : שאלות ותשובות פרי השדה, חלק א, פאקש תרס"ו, סי' ד.
אריק, ר' מאיר : שאלות ותשובות אמרי יושר, חלק א, מונקאטש תרע"ג, סי' קמו.
טננבוים, ר' שרגא צבי : שאלות ותשובות נטע שורק. מונקאטש תרנ"ט, חלק אורח חיים, סי' ט,
שוואדרון, ר' שלום מרדכי : שאלות ותשובות מהרש"ם, חלק ב, פיעטרקוב תרס"ח, סי' רכס.
טייטלבוים, ר' חיים צבי : שאלות ותשובות עצי חיים. סיגט ת,-צ'ט, חלק יורה דעה, סי' יז ; חלק אבן העזר, סי' ו, כג, כו.
פפר, ר' אלטר שאול : שאלות ותשובות אבני זכרון. חלק א, סיגעט 1923, סי' מ, צז ; חלק ב, סאטמאר תרצ"א, סי' כח, סט.
שפרבר, ר' דוד : שאלות ותשובות אפרקסתא דעניא. סאטו- מארע ת"ש, סי' קיב.
כהן, יצחק יוסף : משוכותיהם של רבני טראנסילוואגיה במאה ההשע עשרה, ארשת, כרך ה (תשל"ב), עמ' 271-278.
רוזמן, שלמה : ראשי גולת אריאל, חלק א, ברוקלין תשל"ו, עמ' קער-קצב.
גרינוואלד, יקותיאל יהודה : מצבת קודש, חלק א : סינט ופלך מאראמארוש, ניו יורק תשי 'ב, עמ' 30.
הנ"ל : טויזנט יאר אידיש לעצן אין אונגארן. ניו יורק חש"ו, עמ' 234.
נתנזוז, ר' יוסף שאול : שאלות ותשובות שואל ומשיב, מהדורא תליתאה, לעמבערג תרל"ו, חלק א, סי' רצא.
שיק, ר' משה : שאלות וחשוביה מהר"מ שיק, חלק אבן העזר, לעמבערג תרמ"ד, סי' קנך.
הורביץ, ר' משולם יששכר : שאלות ותשובות בר לואי, חלק ב, לעמבערג תרל"ב, סי' טז.
תאומים, ר' );ברהם : שאלות ותשובות חסד לאברהם, מהדורא הניינא, לעמבערג תרנ"ח, יורה דעה, סי' יז.
דרימר, ר' שלמה : שאלות ותשובות בית שלמה, חלק א, לעמבערג תרל"ז, אורח חיים, סי' כה.
שמלקים, ר' יצחק : שאלות ותשובות בית יצחק, חלק יורה דעה, פרעמישלא תרנ"ח, חלק ב, סי' צב.
אשכנזי, ר' יואל : שאלות ותשובות מהר"י אשכנזי, מונקאטש הרנ"ג, חלק יורה דעה, סי' כ.
דייטש, ר' אליעזר : שאלות ותשובות פרי השדה, חלק א, פאקש תרס"ו, סי' ד.
אריק, ר' מאיר : שאלות ותשובות אמרי יושר, חלק א, מונקאטש תרע"ג, סי' קמו.
טננבוים, ר' שרגא צבי : שאלות ותשובות נטע שורק. מונקאטש תרנ"ט, חלק אורח חיים, סי' ט,
שוואדרון, ר' שלום מרדכי : שאלות ותשובות מהרש"ם, חלק ב, פיעטרקוב תרס"ח, סי' רכס.
טייטלבוים, ר' חיים צבי : שאלות ותשובות עצי חיים. סיגט ת,-צ'ט, חלק יורה דעה, סי' יז ; חלק אבן העזר, סי' ו, כג, כו.
פפר, ר' אלטר שאול : שאלות ותשובות אבני זכרון. חלק א, סיגעט 1923, סי' מ, צז ; חלק ב, סאטמאר תרצ"א, סי' כח, סט.
שפרבר, ר' דוד : שאלות ותשובות אפרקסתא דעניא. סאטו- מארע ת"ש, סי' קיב.
כהן, יצחק יוסף : משוכותיהם של רבני טראנסילוואגיה במאה ההשע עשרה, ארשת, כרך ה (תשל"ב), עמ' 271-278.
רוזמן, שלמה : ראשי גולת אריאל, חלק א, ברוקלין תשל"ו, עמ' קער-קצב.
11זך vol. Budapest, Okleveltar. Magyal:-~ZSldo
102. .ע ,(1976) %1'1 01.ע ; 306 ,139 .עע ,(1963)
1005. .ע ,1929 Buda.pest Lexikon, Magyar-~ZSldo
 |
| רבי דוד משה ראזנבוים, האדמור מקרעטשניף רחובות |
 |
| ר' אליעזר זאב ראזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף |
הקלידו: הודיה כהן, אלנה פורטינסקי, אלישבע רבינוביץ, ה.שאוליאן,
