ברבשט
(ברומנית:berbesti,בהונגרית:badfalva).
כפר כ-10 ק"מ מדרום לעיר-המחוז סיגט.כמעט כל תושביו רומנים
(ברומנית:berbesti,בהונגרית:badfalva).
כפר כ-10 ק"מ מדרום לעיר-המחוז סיגט.כמעט כל תושביו רומנים
האוכלוסייה
שנה מספר אחוז היהודים בכלל האוכלוסיה
1830 141 [1176 תושבים]
1910 568 25.0
1920 550 24.2
1930 539 23.6
1941 508 20.5
שנה מספר אחוז היהודים בכלל האוכלוסיה
1830 141 [1176 תושבים]
1910 568 25.0
1920 550 24.2
1930 539 23.6
1941 508 20.5
ראשיתו של הישוב היהודי
היהודים הראשונים הגיעו כנראה לברבשט בשנות השלושים של המאה ה-יח. מכל מקום במיפקד הראשון של יהודי הונגריה בשנים 27\1725 לא נרשם בברבשט אף יהודי אחד.במיפקד של שנת 1735 נרשם בכפר יהודי אחד בשם משה לייבל,שחכר את הארינדה מאת האציל המקומי פרנץ סגדי(Szegedy Ferencz)במחיר לשל 15 פלורין לשנה.במיפקד נרשמו אשתו,בן גדול,חמישה ילדים קטנים ומשרת.בבעלותו היו סוס ופרה.נראה שתוך זמן קצר עזב משה לייבל את המקום,שכן במפקד של 1746,שבו לא נרשמו שמות היהודים נרשם בברבשט יהודי שמשפחתו מנתה חמש נפשות בלבד.
במיפקד של שנת 1768,נרשמו כבר ארבע משפחות,שמנו בסך הכל 15 נפש:הערש שאיוביץ' (6 נפשות),אליעזר(לאזאר),סמינקוויטש(Szaminkevics)
(3נפשות) ,שמעון הרשקוביטש (3נפשות),יצחק (איז'אק),רפאלוביטש
(3 נפשות), כולם עסקו בבישול משקאות חריפים וכפי הנראה פרנסתם הייתה מצומצמת.האמיד שביניהם היה כנראה סמינקוויטש,ששילם 17 פלורין לשנה דמי חכירה.שאר היהודים לא שילמו אלא 10,12,14 פלורין דמי חכירה.
אין בידינו ידיעות אם היה ישוב יהודי רצוף בברבשט מאז 1768 ואילך.
ויתכן מאוד שברבשט לא הייתה להם אלא תחנת מעבר בדרכם אל פנים מדינות הונגריה.כל היהודים הללו באו מגליציה.
(3נפשות) ,שמעון הרשקוביטש (3נפשות),יצחק (איז'אק),רפאלוביטש
(3 נפשות), כולם עסקו בבישול משקאות חריפים וכפי הנראה פרנסתם הייתה מצומצמת.האמיד שביניהם היה כנראה סמינקוויטש,ששילם 17 פלורין לשנה דמי חכירה.שאר היהודים לא שילמו אלא 10,12,14 פלורין דמי חכירה.
אין בידינו ידיעות אם היה ישוב יהודי רצוף בברבשט מאז 1768 ואילך.
ויתכן מאוד שברבשט לא הייתה להם אלא תחנת מעבר בדרכם אל פנים מדינות הונגריה.כל היהודים הללו באו מגליציה.
במיפקד של שנת 1830 נרשמו ראשי המשפחות בברבשט דלקמן:(בסוגרים מספר הנפשות)
דאווידאוויטש סאמסון(3) ,מנדל דילער (6), יאנגר ארסו (4), פעדער משה(5),
קאופמן פישל(2), יאנגר אברהם(4), הובער לזר(6), קאופמן יודא(5), קאופמן זליג(5), יאנגר סרול(5), פוקס לאזאר (5) דאווידאוויטש אייזיק (8),דיב אברהם (5),דוב אייציק (5),דסקל פישל (2),אברהם יוסף(2) ,דאווידאוויטש סרול (5),
אדלר נתן (5),דילער דוד (3) ,יעאנגער שמעון (7),מארקאוויטש דוד (3),מארקאוויטש עטיע (2).
דאווידאוויטש סאמסון(3) ,מנדל דילער (6), יאנגר ארסו (4), פעדער משה(5),
קאופמן פישל(2), יאנגר אברהם(4), הובער לזר(6), קאופמן יודא(5), קאופמן זליג(5), יאנגר סרול(5), פוקס לאזאר (5) דאווידאוויטש אייזיק (8),דיב אברהם (5),דוב אייציק (5),דסקל פישל (2),אברהם יוסף(2) ,דאווידאוויטש סרול (5),
אדלר נתן (5),דילער דוד (3) ,יעאנגער שמעון (7),מארקאוויטש דוד (3),מארקאוויטש עטיע (2).
חיי התורה
קהילת ברבשט זכתה לרב משלה כבר בתקופה מוקדמת יחסית לישובים אחרים במאראמארוש,שמספר האוכלוסייה היהודית היה גבוה מזה שבברבשט.זמן קצר לאחר שר' יקותיאל יהודה טייטלבוים נבחר לרבה של סיגט,הושיב בקהילת ברבשט א חתנו ר' ישראל יעקב יוקל טייטלבוים והפריש לו 17 ישובים בסביבה הקרובה של ברבשט,שהיוו את הגליל הרבני (פירוטם לקמן).הוא היה בן אחיו ר' שמואל טייטלבוים ,שמילא את מקום אחיו הייטב לב בגורליץ.ר' יוקל נחשב לאחד מחשובי ברבנים במאראמארוש. עם פטירת אביו בשנת תרמ"ט (1889) נבחר למלא את מקומו בגורליץ. תוך שנים אחדות חזר להונגריה ונבחר לרבנות וואלאווע. ר' יוקל טייטלבוים הקים ישיבה בברבשט, שהייתה מעין מכינה לישיבת חותנו-דודו בסיגט. היא הייתה אחת הישיבות הכפריות הראשונות במאראמארוש ונועדה כנראה גם להסיט את הנוער מחסידות קוסוב-וויז'ניץ ולכוונה לעבר חסידות סיגט הלמדנית. ר' ישראל יעקב יוקל טייטלבוים נפטר בוואלאווע ביום טו אלול תרפ"ד (1924).
ר' ישראל יעקב יוקל טייטלבוים השאיר אחריו חיבורים בכתובים שלא נדפסו, פרט לספר היטב אטיב, שנדפס לפני זמן קצר על-ידי נכדיו בשני חלקים: דרוש ואגדה על התורה ומועדים; חידושים על סוגיות הש"ס ושאלות ותשובות (ניו יארק תשל"ב) [לא עלה בידינו לראות את הספר.הוא נזכר בספר ראשי גולת אריאל עמ' רמג].
בשבתו בברבשט נכתבו אליו התשובות דלקמן:
שו"ת אבני צדק (מאת חותנו) יו"ד סי' קכט: ע"ד בכור שאנו קורין בופל שנפל בו מום והותר כדת,אם הוא בכור ודאי וצריך לתנו לכהן או ספק הוא והמוציא מחברו עליו הראיה.ודבריו ראיתי נאמרו בחכמה ודעת.
שו"ת מהר"ם שיק אה"ע סי' ה (תרל"ח) : ...ביקש ממני להצטרף להתיר לאיש לישא אשה על אשתו שנשתטית בצירוף מאה רבנים.
שו"ת אורין תליתאי [=דבר משה מהדורה ג] סי' עא : בנידון דין ודברים שבא לפניו ובד"צ בשני אחים עשירים שירשו בית מאביהם...
כשעזב ר' יוקל טייטלבוים את ברבשט השאיר על מקומו את חתנו ר' רפאל גרוס. הוא היה מפורסם לעובד ה' וכונה בפי מוקיריו "רפאל הצדיק". אך לא זכה לאריכות ימים. נפטר ביום כט טבת תרע"ד(1914). לא מצאנו אליו תשובות בספרי חכמי הדור.
את מקומו מילא בנו ר' יקותיאל יהודה גרוס. הוא חידש את הישיבה בברבשט זמן קצר לאחר מלחמת העולם הראשונה. בישיבתו למדו כ-80 תלמידים. הוא גם ארגן את התלמוד תורה בברבשט, שבו למדו 45 ילדים תחת פיקוח הקהילה. מלבד גדולתו בתורה ניחון ר' יקותיאל יהודה גרוס בכישרונות פדגוגיים. בחורים מרחבי מאראמארוש נהרו לישיבתו, שנוהלה באורח מסודר ועל יסוד מתוקן מאד. אף הוא לא האריך ימים על כס הרבנות בברבשט. עם פטירת בעל עצי חיים הסיגט בשנת תרפ"ו(1926) נבחר על ידי קהילת קהילת סיגט לחנך את הרב הצעיר בן ה- 14 לרשת את כס הרבנות בסיגט ונבחר לדיין וחבר בית הדין בסיגט. הוא הקים את הישיבה בסיגט החדשה ואף הנהיג בה שינוים מהפכניים (ראה ערך "סיגט") יקותיאל יהודה גרוס נספה בשואה.
שו"ת אבני צדק (מאת חותנו) יו"ד סי' קכט: ע"ד בכור שאנו קורין בופל שנפל בו מום והותר כדת,אם הוא בכור ודאי וצריך לתנו לכהן או ספק הוא והמוציא מחברו עליו הראיה.ודבריו ראיתי נאמרו בחכמה ודעת.
שו"ת מהר"ם שיק אה"ע סי' ה (תרל"ח) : ...ביקש ממני להצטרף להתיר לאיש לישא אשה על אשתו שנשתטית בצירוף מאה רבנים.
שו"ת אורין תליתאי [=דבר משה מהדורה ג] סי' עא : בנידון דין ודברים שבא לפניו ובד"צ בשני אחים עשירים שירשו בית מאביהם...
כשעזב ר' יוקל טייטלבוים את ברבשט השאיר על מקומו את חתנו ר' רפאל גרוס. הוא היה מפורסם לעובד ה' וכונה בפי מוקיריו "רפאל הצדיק". אך לא זכה לאריכות ימים. נפטר ביום כט טבת תרע"ד(1914). לא מצאנו אליו תשובות בספרי חכמי הדור.
את מקומו מילא בנו ר' יקותיאל יהודה גרוס. הוא חידש את הישיבה בברבשט זמן קצר לאחר מלחמת העולם הראשונה. בישיבתו למדו כ-80 תלמידים. הוא גם ארגן את התלמוד תורה בברבשט, שבו למדו 45 ילדים תחת פיקוח הקהילה. מלבד גדולתו בתורה ניחון ר' יקותיאל יהודה גרוס בכישרונות פדגוגיים. בחורים מרחבי מאראמארוש נהרו לישיבתו, שנוהלה באורח מסודר ועל יסוד מתוקן מאד. אף הוא לא האריך ימים על כס הרבנות בברבשט. עם פטירת בעל עצי חיים הסיגט בשנת תרפ"ו(1926) נבחר על ידי קהילת קהילת סיגט לחנך את הרב הצעיר בן ה- 14 לרשת את כס הרבנות בסיגט ונבחר לדיין וחבר בית הדין בסיגט. הוא הקים את הישיבה בסיגט החדשה ואף הנהיג בה שינוים מהפכניים (ראה ערך "סיגט") יקותיאל יהודה גרוס נספה בשואה.
בתקופת רבנותו בקהילה ברבשט נכתבו אליו התשובות בלקמן:
שו"ת עצי חיים יו"ד סי' יב(תר"פ) : ע"ד שאלתו מישוב אקנאשאגאטאג שמוכרחים לבנות בית מדרש כי המקום שמתפללים בו עכשיו הוא קטן מהכיל בכמות ואיכות ואינו לכבוד להיות בית תפילה וזה שנים רבות שרצו לבנות להם בהמ"ד ולא עלתה בידם עד עכשיו וכבר וכבר מכרו המקומות לישב ורוצים לבנות לבנות עוד בימי הקיץ הזה. אולם המקום שרוצים לבנות עליו הוא מלא אילנות עושי פירות קטנים עם גדולים ואי אפשר לבנות בלתי קציצת האילנות. ומקום אחר אי אפשר בשום מקום לקנות ואם יתעכב הדבר עד בוש אפשר שיתבטל ח"ו כל הבנין ושאלו את חוו"ד בזה. שם אה"ע סי' יט(תרפ"א): גביית עדות בברבשט מיום עש"ק ויגש תר"פ בענין ר' פישל אבראהאמאוויטש מישוב וואליען שנהרג במלחמה. וכן גביית עדות בברבשט מיום ח תמוז תר"פ.
שם אה"ע סי' יט (תרפ"ג): גביית עדות בענין שמואל דוד מאנדל מישוב טשערטטעס שנהרג במלחמה. הגב"ע מבית הדין של האלמין בראשות ר' אליהו קליין אב"ד שם.
שם אה"ע סי' יט (תרפ"ג) : גביית-עדות בענין שמואל דוד מאנדל מישוב טשערטעס שנהרג במלחמה.הגב"ע מבית-הדין של האלמין בראשות ר' אליהו קליין אב"ד שם.
שם אה"ע סי' כז : בענין ר'שמואל מישוב בודעשט שנפל במלחמה.
שו"ת מהר"ש ענגל חלק ז,סי' צא (תרפ"ג) : בדבר האשה שנישאת לאיש בלי שאלת חכם ואח"כ נודע שבעלה היה במלחמה ובא כתב תעודה מהצלב האדום... שבעלה מת... ואני מצטרף לדברי כת"ה בצירוף הגה"צ מסיגעט.
שו"ת עצי חיים יו"ד סי' יב(תר"פ) : ע"ד שאלתו מישוב אקנאשאגאטאג שמוכרחים לבנות בית מדרש כי המקום שמתפללים בו עכשיו הוא קטן מהכיל בכמות ואיכות ואינו לכבוד להיות בית תפילה וזה שנים רבות שרצו לבנות להם בהמ"ד ולא עלתה בידם עד עכשיו וכבר וכבר מכרו המקומות לישב ורוצים לבנות לבנות עוד בימי הקיץ הזה. אולם המקום שרוצים לבנות עליו הוא מלא אילנות עושי פירות קטנים עם גדולים ואי אפשר לבנות בלתי קציצת האילנות. ומקום אחר אי אפשר בשום מקום לקנות ואם יתעכב הדבר עד בוש אפשר שיתבטל ח"ו כל הבנין ושאלו את חוו"ד בזה. שם אה"ע סי' יט(תרפ"א): גביית עדות בברבשט מיום עש"ק ויגש תר"פ בענין ר' פישל אבראהאמאוויטש מישוב וואליען שנהרג במלחמה. וכן גביית עדות בברבשט מיום ח תמוז תר"פ.
שם אה"ע סי' יט (תרפ"ג): גביית עדות בענין שמואל דוד מאנדל מישוב טשערטטעס שנהרג במלחמה. הגב"ע מבית הדין של האלמין בראשות ר' אליהו קליין אב"ד שם.
שם אה"ע סי' יט (תרפ"ג) : גביית-עדות בענין שמואל דוד מאנדל מישוב טשערטעס שנהרג במלחמה.הגב"ע מבית-הדין של האלמין בראשות ר' אליהו קליין אב"ד שם.
שם אה"ע סי' כז : בענין ר'שמואל מישוב בודעשט שנפל במלחמה.
שו"ת מהר"ש ענגל חלק ז,סי' צא (תרפ"ג) : בדבר האשה שנישאת לאיש בלי שאלת חכם ואח"כ נודע שבעלה היה במלחמה ובא כתב תעודה מהצלב האדום... שבעלה מת... ואני מצטרף לדברי כת"ה בצירוף הגה"צ מסיגעט.
כשעקר ר' יקותיאל יהודה גרוס לסיגט נבחר לרבנות ברבשט אחיו ר' שמואל גרוס,שהיה רבה של קהילת ריטשע שבמחוז זמפלין בהונגריה.ר' שמואל גרוס היה חתנו של הצדיק העממי הנודע ישיעיה שטיינר מקרסטיר. הוא כהן בקהילת ברבשט עד שנת תרצ"ד (1934), שבה עבר לעיר קראלי למלא את מקום ר' יואל טייטלבוים, שעבר בשנה זו לסאטמאר. אף ר' שמואל גרוס נספה בשואה.
מצאנו לו כמה תשובות בספרי חכמי הדור , אך כולן נכתבו אליו כשישב בקרסטיר בבית חותנו או שישב על כס הרבנות בריטשע. רק תשובה אחת משנת תרפ"ח (1928), שנכתבה אליו לברבשט נדפסה בשו"ת מקדשי השם (חלק א, סי' עו'). התשובה עוסקת בפלפולא דאורייתא נכתבה על-ידי ר' חיים שלמה הורביץ מזאלישא, כשישב בעיר שאמלוי.
תמונה
האב"ד ר' שמואל גרוס
האב"ד ר' שמואל גרוס
רבה האחרון של ברבשט היה האח השלישי, ר' חנניא יום טוב ליפא גרוס. הוא עבר את מוראות השואה וכהן בקהילת ברבשט גם לאחר השואה. אף השתתף באסיפת הרבנים בקלויזנבורג בימי 7-6 ביוני 1945, שארגנה את חיי הדת בקהילות טראנסילוואניה שלאחר השואה . עם השתלטות הקומוניזם גם על חיי הקהילות בטראנסילוואניה עלה ר' חנניא יו"ט ליפא גרוס לירושלים.אך הוא מאס ברבנות והתפרנס מחנות עופות ודגים בירושלים. נפטר בקיץ תשל"א, לאחר מחלה ממארת.
זמן קצר ישב בברבשט ר' חיים שלמה הורביץ חתנו של ר' רפאל גרוס, היה אח"כ רב בזאליזשא שליד מונקאטש.בשנים תרפ"ח-תרצ"ג ישב בשאמלוי. משנת תרצ"ו עד תש"ט ישב בטמשוואר. משנת תש"י ועד לפטירתו ישב בברוקלין.
זמן קצר ישב בברבשט ר' חיים שלמה הורביץ חתנו של ר' רפאל גרוס, היה אח"כ רב בזאליזשא שליד מונקאטש.בשנים תרפ"ח-תרצ"ג ישב בשאמלוי. משנת תרצ"ו עד תש"ט ישב בטמשוואר. משנת תש"י ועד לפטירתו ישב בברוקלין.
בברוקולין נדפס ספרו: ספר דרכי נועם על חמישה חומשי תורה ובסופו ליקוטים וקונטרס שו"ת, חלק א. ברוקלין תשט"ו, קכח דף.
ארגון הקהילה
קהילת ברבשט התארגנה באופן רשמי בשנת 1850 לערך. באותו פרק נבנו גם ובית-כנסת ובית-מדרש, שניהם מעץ. אך אין ספק ששנים רבות לפני כן היה כבר מנין קבוע בבית-דירה, היה קיים מקווה- טהרה ובמקום היה בתי עלמין. בין
מייסדי הקהילה נזכרים שמואל לייב ב"ק, אליעזר ב"ק, מרדכי
טאבאק, שהיו חקלאים זעירים והערש דוב, שהיה בעל בית- מרזח.
עם ייסוד הקהילה סונפו אליה יהודי 17 הכפרים הסובבים את ברבשט: 1) וואד, 2) ג'יולשט , 3) אוקנהשטגאטאג, 4)שוגאטאג (כפר) , 5) הארנצ'שט, 6) דעסעשט , 7) קראצ'שט, 8) ברעב , 9) בודעשט , 10) סערב , 11) קאלינשט , 12) קורנעשט , 13) פערשט , 14) בירסאנוב , 15) נאנעשט , 16) אונצ'שט , 17) וואלייה- פורקולוי ( valea porcului) סאנאפוטיק. כפרים אלה השתתפו בהחזקת הרב והם היו הגליל של ברבשט. כמה מהם זכו ברבות הימים לרבנים משלהם.
מייסדי הקהילה נזכרים שמואל לייב ב"ק, אליעזר ב"ק, מרדכי
טאבאק, שהיו חקלאים זעירים והערש דוב, שהיה בעל בית- מרזח.
עם ייסוד הקהילה סונפו אליה יהודי 17 הכפרים הסובבים את ברבשט: 1) וואד, 2) ג'יולשט , 3) אוקנהשטגאטאג, 4)שוגאטאג (כפר) , 5) הארנצ'שט, 6) דעסעשט , 7) קראצ'שט, 8) ברעב , 9) בודעשט , 10) סערב , 11) קאלינשט , 12) קורנעשט , 13) פערשט , 14) בירסאנוב , 15) נאנעשט , 16) אונצ'שט , 17) וואלייה- פורקולוי ( valea porcului) סאנאפוטיק. כפרים אלה השתתפו בהחזקת הרב והם היו הגליל של ברבשט. כמה מהם זכו ברבות הימים לרבנים משלהם.
(תמונה)
ר' אברהם השו"ב האחרון היה ת"ח גדול ומנהיג רוחני בקהלה. כמו כן בנו שמואל היה ת"ח מופלג.
במשך הזמן נוסדו כמה מוסודות קהילתיים מקובלים ללימוד תורה ולצרכי צדקה וסעד. בשנת 1905 נסתרו בתי התפלה מעץ ובמקום הוקם בית – כנסת מלבנים. גם מקוה הטהרה שוקם מחדש ולמעשה נבנה מחדש באותה תקופה . אם כי כל ילדי הקהילה זכו לחינוך תורני מקובל, לא התארגן התלמוד תורה אלא בשנת 1920 על ידי הרב יקותיאל יהודה גרוס, שהיה כאמור ער במיוחד לצרכים החינוכיים של הילדים, הן ברמה שח תלמוד – תורה והן ברמה גבוהה של ישיבה. לפני כן למדו הילדים אצל מלמדים פרטיים ללא פיקוח צבורי- קהילתי.
לפי מידע משנת 1928 שמקורו בקהילה עצמה , מנתה קהילת ברבשט 100 בתי – אב (550 נפש), מהם שילמו את מסי הקהילה 65 בעלי – בתים. תקציב הקהילה היה 150,000 ליי. הרכב המפרנסים היה כדלקמן : 15 בעלי אחוזה, 20 סוהרים (רובם זעירים) , 19 בעלי מלאכה (המקור אינו מוסר את ההרכב המקוצועי ) , והיתר היו מחוסרי עבודה , נתמכי סעד וחיילים בצבא הרומני. מנהיגי הקהילה בשנה זו היו : זעליג דוידוביטש ראש הקהילה : שמואל סאבו, גזבר: דוד סאבו גבאי בית הכנסת.
עם כניסת ההונגרים לברבשט בסתיו 1940 , הורע מצבם של היהודים לאין שיעור. הדבר הורגש ביחס של האוכלוסיה אל היהודים .אף גויים שהיו מקיימים יחסם ידידותיים עם היהודים גילו עוינות מופגנת. למשל גאבור רזניק, שמאז ומתמיד התרועע עמ יהודים, החל להתגרות בהם. בין השאר מנע מהם את הנסיעה ברכבת. בדומה לו מארטון מיקלוש , שאף הוא היה נחשב לידיד היהודים שינה את יחסו אליהם במשטר ההונגרי . לדוגמה, בשעה שרוכזו היהודים לפני הכנסתם לגיטו, התגרה " ידיד היהודים" הזה והדגים על סדן של קצבים את גזר הדין שיש לבצע על יהודי ברבשט.
בקיץ 1941 גורשו לגליציה 6-5 משפחות, בניהם, משפחותיהם של ישראל טויב, צבי האנץ ועוד. ביום 26 באוקטובר גויסו קרוב לחמישים יהודים לעבודת כפייה. כמחיצתם הועברו לאוקראינה ורובם נספו שם מערב, כפור, עבודת פרך ורציחות ישירות. כמה מיהודי ברבשט היו בהם כאלפים מיהיודי הונגריה שנישרפו חיים "בבית חולים" של הכפר דורשיץ שבאוקראינה.
באחרון של פסח תש"ד רוכזו יהודי ברבשט בחצר בית הכנסת ובבית התלמוד-תורה. הז'אנדרמיםיחד עם אנשי ס"ס עברו מבית לבית. במקום הריכוז נכחו לדעת שחלק מיהודי הכפר נמלטו והתחבאו בהרים. למחרת נשלחו כל היהודים לבתיהם. שם נערכו מיפקדים והשוואות לרשימות שבידי הז'אנדרמים. כיון שבני המשפחה היו אחראים לקרוביהם הנעדרים חזרו כל היהודים שנמלטו לביתהם. יומיים לאחר הפסח (17 באפריל 1944) הוכנסו כל יהודי הכפר לגיטו שהוקם במרכז הכפר. לכאן הובאו גם יהודי 19 הכפרים הסמוכים. בסך-הכל בגיטו ברבשט כ-3000 יהודים והוא היה אחד הגיטאות הקטנים שבחבל טראסילוואניה. למעשה, לא היה גיטו ברבשט מבחינה מנהלית אלא סניף לגיטו סיגט. ואמנם כעבור ארבעה שבועות הובאה כל אוכלוסיית גיטו ברבשט אל גיטו סיגט.
תנאי החיים בגיטו היו קשים מנשוא. ברוב החדרים צופפו כ-15 נפש .היחס היה אכזרי מאוד . החלונות נסגרו והשמשות נצבעו בצבע שחור. מפקר הז'אנדרמים התעלל ביהודים וביחור התאנה לנשים.
באחרון של פסח תש"ד רוכזו יהודי ברבשט בחצר בית הכנסת ובבית התלמוד-תורה. הז'אנדרמיםיחד עם אנשי ס"ס עברו מבית לבית. במקום הריכוז נכחו לדעת שחלק מיהודי הכפר נמלטו והתחבאו בהרים. למחרת נשלחו כל היהודים לבתיהם. שם נערכו מיפקדים והשוואות לרשימות שבידי הז'אנדרמים. כיון שבני המשפחה היו אחראים לקרוביהם הנעדרים חזרו כל היהודים שנמלטו לביתהם. יומיים לאחר הפסח (17 באפריל 1944) הוכנסו כל יהודי הכפר לגיטו שהוקם במרכז הכפר. לכאן הובאו גם יהודי 19 הכפרים הסמוכים. בסך-הכל בגיטו ברבשט כ-3000 יהודים והוא היה אחד הגיטאות הקטנים שבחבל טראסילוואניה. למעשה, לא היה גיטו ברבשט מבחינה מנהלית אלא סניף לגיטו סיגט. ואמנם כעבור ארבעה שבועות הובאה כל אוכלוסיית גיטו ברבשט אל גיטו סיגט.
תנאי החיים בגיטו היו קשים מנשוא. ברוב החדרים צופפו כ-15 נפש .היחס היה אכזרי מאוד . החלונות נסגרו והשמשות נצבעו בצבע שחור. מפקר הז'אנדרמים התעלל ביהודים וביחור התאנה לנשים.
מסיגת גורשו היהודים לאושוויץ. היום אין יהודים בברבשט. בית-הכנסת וחדרי התלמוד-תורה נהרסו. בית-העלמין קיים ושומר עליו איכר, המקבל שכרו מן הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה.
(חסר ביבליוגרפיה כולל עמ' 59 - ש. שטיינברג)
הקלידו: אמי רבייב, יובל בן שושן, ש. שטיינברג
